ורב חסד
| י"ג מידות הרחמים | |
|---|---|
|
ורב חסד היא אחת מי"ג מדות הרחמים שבדיקנא דאריך אנפין. שרשה הוא במידת "כי חפץ חסד הוא" שבי"ג מידות שאמר מיכה.
ענינו
אמרו בזהר אית חסד ואית חסד, (אית חסד) שהוא רב חסד ונוצר חסד. דהיינו נוצר חסד הוא חסד שעושה הש"י על ידי הצדיקים, וזהו אל נוצר חסד לאלפים, פי' הקב"ה נוצר חסד בשביל הצדיקים הנקראים אלפי"ם, שהם אלף חכמה אלף בינה. אבל "הרב חסד" שהקב"ה עושה למענו בשביל קיום העולם, כדרכו להטיב לברואיו, הוא חסד גדול ורב מאוד להגדיל חסדו עם בריותיו. ועל ידי מידת נוצר חסד הוא מצמצם שכינתו ומאיר בעולמות כפי כח המקבלים, כנשר יעיר קנו, נוגע ואינו נוגע, והאור הוא מטי ולא מטי. שאם לא כן היו העולמות מתבטלים ממציאותם מחמת בהירות האורות, והיה לאי"ן. וזהו עולם חסד יבנה.[1].
בפירוש הפסוק "מה רב טובך", מבאר אדה"ז: כלומר בלי גבול ומדה, בין הטוב אשר צפנת ליראיך ובין אשר פעלת לחוסים בך, שהם בעלי הבטחון שמבחינת ימין וחסדם וטובם הוא גם כן בבחינת גילוי והתפשטות נגד בני אדם ולא בבחינת צמצום והסתר כלל, לכן גם אתה ה' תתנהג עמהם במדת חסדך הגדול בלי גבול ותכלית הנקרא רב חסד. דאית חסד ואית חסד. אית חסד עולם שיש כנגדו ולעומתו מדת הדין ח"ו למעט ולצמצם חסדו וטובו. אבל חסד עליון הנקרא רב חסד אין כנגדו מדת הדין למעט ולצמצם רוב חסדו מלהתפשט בלי גבול ותכלית, כי הוא נמשך מבחינת סובב כל עלמין וטמירא דכל טמירין הנקרא כתר עליון וזהו שכתוב תסתירם בסתר פניך וגו' תצפנם בסוכה וגו'[2].