דוב זאב קוזבניקוב
הגאון החסיד ר' דב זאב קזווניקוב (באידיש: בערע וואלף קאזעווזניקאוו, תקצ"ח?-כ"ז טבת תרס"ח) היה רבה של העיר יקטרינוסלב עד שנת תרס"ח, שאז מילא את מקומו הרב לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.
תולדות חיים
נולד[1] בשנת תקצ"ח או תר"א ביישוב קטן ליד העיירה דוברניקה, פלך צ'רניגוב[2].
בחינוכו טיפל אחד מגדולי החסידים, ר' יואל זלמן, וכבר בהיותו בן 12, הייתה לו ידיעה גדולה בלימוד ובאגדות חז"ל.
ביישובו היו אנשים פשוטים מאד, ומרחמיו עליהם החל ללמדם, אמנם הוא היה כבד פה, ובעיקר אחרי פטירת אביו, היה לו קשה מאד לדבר, ובכל זאת לא הפסיק את פעולותיו.
כאשר היה בין 17, הגיע אל כ"ק אדמו"ר הצמח צדק אשר שלחו להרה"ק רבי הלל מפאריטש בשנת תרט"ו או תרי"ח[3]. ביחידותו, סיפר לצמח צדק על פעולותיו ועל קשייו בדיבור. הצ"צ אמר לו שימשיך בפעולותיו ויהיה למלמד, ובירך אותו בכוח הסבר חלק. בצאתו מהרבי החל לדבר בצורה שוטפת וחלקה.
זכה שאדמו"ר המהר"ש יבחנו.
ר' דב זאב היה המיוחדים בין חסידי חב"ד, היה גאון גדול בנגלה ובחסידות, ולמרות גאונותו המופלגת הייתה הנהגתו הצנע לכת ביותר. היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק והיה מזקני חסידי אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב. התפרסם כאיש מורם מעם ואגדות רבות נרקמו סביבו כאיש קדוש ומחולל פלאות.
בתחילה היה שד"ר, ואח"כ התמנה לרב העיר יקטרינוסלב.
בי"ט כסלו תרס"ב בא לחגיגת חג הגאולה בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. הוא נאם לפני התמימים, סיפר את פרשת היום ולימד את אגרת הקודש קטונתי.[4]
נפטר בכ"ז טבת תרס"ח, ואת מקומו ברבנות העיר מילא (בשנת תרס"ט) רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי[5].
העברת גופו
עשרים וחמש שנה אחרי פטירתו (בשנת תרצ"ג) החליטו השלטונות להעביר את בית העלמין היהודי ביקטרינוסלב למקום אחר. רבי לוי יצחק שניאורסון היה בין המתעסקים בעברת גופו של ר' דב זאב, והוא היה מספר בהתפעלות, על קדושתו של ר' דב זאב שלמרות שעברו עשרים וחמש שנה מהסתלקות, מצאו את גופו שלם כאילו נקבר באותו היום עצמו.
לקריאה נוספת
- הרב שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים (תורה), עמ' 141.
הערות שוליים
- ↑ תולדות חייו מתוך 'תורת שמואל' תרמ"א עמ' תקצ"ג (בהוספות) הערה 24.
- ↑ בכל הבא לקמן, ראה - ספר השיחות ת"ש (המתורגם) עמ' ל"ט.
- ↑ אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' נא
- ↑ דברי ימים התמימים פרק לח - כרם חב"ד ח"ג עמ' 56.
- ↑ יחד עם עוד שני רבנים, ראה בארוכה בספר תולדות לוי יצחק