הקלויז בברוד

ה"קלוז בברוד" היה בית מדרש של גאונים צדיקים המשוייכים ל"חסידי אשכנז" בעיר ברוד (ברודי) בתקופה שקודם הבעש"ט וגם בתקופת תלמדיו.

מעמד הקלויז

המלחמות בפולין ורוסיה הביאו קבוצה גדולה של רבנים ודיינים שונים לעיר ברוד, ויתכן שהם היו אבן היסוד שממנו נבנה הקלויז החשוב. בהמשך היו תלמידי חכמים גדולים שהתקבצו בקלויז והוחזקו על חשבון קופת הציבור.

בקלויז. ישבו בו דרך קבע למדני ברודי והאזור ולמדו תורה. חברי הקלויז קיבלו תמיכה כלכלית דאגה בשונה מבתי המדרש אחרים של אותה תקופה, שהם מומנו על ידי הקהילה, ואילו ה"קלויז" בברודי היה מוסד פרטי שנוסד ונוהל על ידי משפחה עשירה, בקלויז זה ישבו באופן קבוע מספר מצומצם של תלמידי חכמים ולמדנים מופלגים, שהקדישו עצמם ללימוד תורה.

יושבי הקלויז התפרסמו בלימוד קבלה ובאימוץ מנהגי המקובלים, וזכה לשבח גם אצל ה"מתנגדים" .

תלמידים חכמים מפורסמים מהקלויז

מראשי בית מדרש:

• הרב יחזקאל לנדא בעל מחבר ספר הנודע ביהודה.
• הרב גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט היה מחכמי הקלוז. שהוזכר קודם כמי שניסה להכניס אווירה חסידית לקהילת ברודי.
• הרב חיים צאנז מברוד. בעל מחבר ספרים "נדר בר קדש" על פרקי אבות ו"הוד תהילה" על ענייני חנוכה, "טהרת מים?", על הלכות מקוואות.
• הרב משה אוסטרר, בעל מחבר ספר "ערוגת הבושם".
• הרב אפרים זלמן מרגליות מחבר הספרים "מטה אפרים" ו"שערי אפרים".
• ר' נתן ב"ר לוי,
• ר' נפתלי ב"ר לוי את בעל מחבר ספרים "בית לוי" "עטרת שלמה".
• ר' מאיר מרגליות בעל מחבר ספר "מאור נתיבים".

חלק מחכמי הקלויז עסקו בקבלה. והבעש"ט העיד שבקרב חכמי הקלויז שרתה רוח הקודש.

בדברי ימי הבעש"ט היו כמה דין ודברים בינו חבין חכמי הקלוז, שבתחילה התנגדו לו ולאחר מכן נעשו לידידיו.

מהסיפורים הידועים היא הדין ודברים על דבר כשור סוכתו של הבעש"ט.

מלחמתה של תורה

חכמי הקלויז היו נחשבים לבר סמכא גדולים בקרב קהל התורני ברחבי אירופה, והסמכתם או מלחמה נגד קבוצה או אדם היתה בעל משמעות גדולה.

ממלחמתיהם הידועות:

• נגד כת הפרנקסטים
• מחכמי הקלויז יצאו נגד הקמעות של רבי יהונתן אייבשיץ. אף שחלק מהם היו מדידיו. "הנודע ביהודה", ניסה לעכב את הכרזת החרם ולפשר בין הצדדים כדי למנוע חילול ה', ובכל זאת, לאחר פרסום ספרו של ר' יהונתן אייבשיץ "ואבא היום אל העין" יצא בחריפות נגדו.