רב שרירא גאון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־19:49, 9 באוגוסט 2020 מאת חבר (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''רב שרירא גאון''' (ד'תרס"ו, (906) - ד'תשס"ו, (1006)) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב שרירא גאון (ד'תרס"ו, (906) - ד'תשס"ו, (1006)) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים. בנו היה רב האי גאון.

רב שרירא גאון בר חנינא, שהיה נצר לשושלת ראשי הגולה המיוחסת לדוד המלך, מונה כראש הישיבה בפומבדיתא בשנת ד'תשכ"ח 968, והחליף בתפקיד זה את רב נחמיה גאון בר רב כהן צדק. את תפקידו הקודם כאב בית דין מילא בנו, רב האי גאון שלימים ירש אותו בחייו כראש ישיבה, אך עזר לו בניהול הישיבה גם לפני כן.

ייחוסו

משפחתו של רב שרירא הייתה משפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה גאונים, אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו רב חנניה וסבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא.

באיגרתו, מציין רב שרירא את ייחוסו לבית דוד המלך, וכן לאמורא רבה בר אבוה, תלמידו של רב.

סוף ימיו

אחרי 30 שנות גאונות כראש ישיבת פומבדיתא התפטר מתפקידו בד'תשנ"ח]] כשהיה בן קרוב למאה שנים ומינה את בנו רב האי גאון לממלא מקומו.

יהודים הלשינו עליו ועל בנו לפני הח'ליפה אל-כדיר על קיום קשרים עם יושבי הארצות האויבות, שהיו שרויות במלחמות נגד הח'ליפות, כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד והביזנטים. לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, ובין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ושו"ת. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר רב האי זוכה, אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא, והוא חלה ונפטר לאחר 8 שנים.

ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנותו.

כתביו

אגרת רב שרירא גאון

איגרתו המפורסמת - איגרת רב שרירא גאון (איגרת רש"ג) - נכתבה סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל חכמי קירואן ובראשם רבי יעקב בן נסים, כתשובה לשש שאלות ששאלו את רב שרירא אודות השתלשלות התורה מימות התנאים עד ימיו.

באגרת פורס רב שרירא את זמני חייהם של התנאים, האמוראים, רבנן סבוראי והגאונים שקדמו לו. תוך כדי כך, מתארך את זמני העריכה של ספרות חז"ל (המשנה, הברייתות והתלמודים) ומתאר גם את אופן עריכתם.

האיגרת איגרת מהווה מקור מידע מרכזי, ובפרטים רבים בלעדי, על התקופות בהן היא עוסקת ותיארוכן.

החיבור הינו החיבור הקדום, המהימן והמדויק ביותר העוסק בתיאור הפרטים הכרונולוגיים של עידן חז"ל.

הראשונים הסתמכו על תיארוכו של רש"ג במקומות רבים.

האגרת הודפסה לראשונה בשנת שכ"ו בעיר קושטאנדינא (אסיטנבול של היום) שבטורקיה על ידי הרופא רבי שמואל ב"ר משה שולם, בתוך מהדורת "ספר היוחסין" שהדפיס, בעזרת אשה נדבנית בשם אסתר.

איגרת שנייה

בנוסף לאיגרת הראשונה כתב איגרת נוספת ששלח לרב נסים בן יעקב, ובה פירש את התארים הנהוגים בתלמוד ושמות של חלק מהאמוראים.

תשובות רש"ג

לפתחו של רב שרירא באו שאלות רבות, מן הפזורה היהודית, בארצות המערב ואף מן המזרח (הודו), שעסקו בעיקר בנושאי הלכה, ואף בנושאי אגדה, אמונה וקבלה. רב שרירא השתדל לענות לכל שואל, ואיגרות רבות נשלחו בשמו. באיגרותיו, מלבד התשובות ההלכתיות, שזר רב שרירא פירושים לפסוקים ולסוגיות תלמודיות.

פירושים

חיבר פירושים שונים, הן למקרא והן לתלמוד, ואף כי הפירושים עצמם אבדו, הרי יש ציטוטים מהם והתייחסות אליהם בכתבים אחרים (למשל אצל הרד"ק).

צאצאיו

בנו של רבי שרירא גאון היה רב האי גאון, שחיבר עמו תשובות הלכתיות רבות.

ראו גם

לקריאה נוספת

הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, ‏רב שרירא גאון, יפו, תרע"ז, באתר HebrewBooks

  • יעקב נחום אפשטיין, מבואות לספרות האמוראים, ירושלים ותל אביב תשכ"ג, עמ' 610-615.
  • יוסף א' דוד,"'כדמפרש בספרו של אדם הראשון' - תולדות ההלכה והתפיסה המיתית של ההיסטוריה אצל אחרוני גאוני פומבדיתא", תרביץ עד, ב', (תשס"ו).

קישורים חיצוניים

חיבוריו

הערות שוליים

קטגוריה:גאונים