ג' קליפות הטמאות
ג' קליפות הטמאות מוזכרות לראשונה בנביא, בספר יחזקאל פרק א' פסוק ד' ונקראות שם "רוח סערה" "ענן גדול" ו"אש מתלקחת".
בתורת החסידות מוסבר כי הקליפות מחולקות לארבע, כאשר שלוש מהן הן ג' קליפות הטמאות והאחרונה שבהם היא קליפת נוגה.
בניגוד לקליפת נוגה, ג' קליפות הטמאות שייכות אך ורק לצד של היפך הקדושה, ומה שקשור אליהן לא ניתן להעלותו לקדושה.
למשל, דבר מאכל שהינו אסור באכילה ע"י ההלכה היהודית, בניגוד למאכל שכן מותר - גם אם יהודי יברך עליו ויעבוד את ה' בכח האכילה ההיא, עדיין לא יהיה ניתן להוציא את ניצוצות הקדושה משייכותם עד אותה עת לג' קליפות הטמאות, ולהעלות אותן לקדושה.