חכמה ובינה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספירות חכמה ובינה הם שני הספירות הראשונות בעשר הספירות, ושני הספירות הראשונות בספירות המוחין חב"ד.

שני ספירות אלו נקראים "אבא" ו"אמא", והם 'מולידים' את שאר הספירות. על ספירות אלו נאמר "תרין רעין דלא מתפרשין" (=שני רעים שלא נפרדים), שכן תדיר הם יחדיו.

עניינם

ספירת החכמה

ספירה זו עניינה נקודה - "ברק המבריק". זאת אומרת שבספירה זו אין עדיין רעיון מוסבר ומפורט כי אם רעיון מופשט חסר פרטים.

ספירת הבינה

הרעיון שבספירת החכמה יורד לספירת הבינה ושם מקבל "אורך ורוחב" - דהיינו הסבר רחב, ופרטים.

ההבדל ביניהם

המחשה להגדרת ההבדל בין ספירת החכמה לספירת הבינה ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את ספירת הבינה ניתן לפשטו, להסבירו, וומילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא בספירת החכמה אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", הורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".

התכללות חכמה ובינה

ערך מורחב – הבן בחכמה וחכם בבינה

חכמה ובינה הם כולם שניהם אחד, שהחכמה עצמה באה לכלל גילוי בבינה, וזהו "הבן בחכמה וחכם בבינה". מה שאין כן בזעיר אנפין ומלכות, שהמלכות היא ענין אחר מן זעיר אנפין, אלא שזעיר אנפין נמשך בה.

ייחוד חכמה ובינה

ערך מורחב – תרין ריעין דלא מתפרשין

ייחוד חכמה ובינה הוא ייחוד תמידי בלי הפסק, ולכן נקראו חכמה ובינה בשם "תרין ריעין דלא מתפרשין". מה שאין כן בזעיר אנפין ומלכות, שיש בייחודם הפסקות.