ברוך השם
ברוך השם היא אמירה הנהוג להשיב לחבר השואל בשלומו של חבירו.
אמירה זו חשובה מאוד בשמים ממעל, מכיון שיש בה תשבחות להשם, ולכן נהג הבעל שם טוב לשאול בשלומיהם של יהודים, כדי שישיבו ברוך השם. אדמו"ר הריי"צ אמר כי מלבד התשובה "ברוך השם", יש להשיב עוד משהו, כגון "ברוך השם, טוב" [1]. יש אומרים כי הסיבה לכך היא מכיון שבאמירת "ברוך השם" אין מענה באם המצב הוא חיובי או שלילי, שהרי חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.
כתיבת ב"ה בראש המכתב
הרבי הקפיד על כתיבת ב"ה בראש כל מכתב, ולעיתים אפילו הוסיף זאת על גב התמונות שהכניסו לו חסידים ועסקנים.
כאשר מחבר קונטרס תורני הכניס לרבי את החוברת שכתב וביקש ברכה, השיב לו הרבי במענה שהוא מתפלא על כך שלא כתב ב"ה בראש הקובץ[2].
אף שענין זה אינו מחוייב על פי הלכה[3], ואף יש פוסקים הטוענים כי הדבר מהווה בעיה הלכתית[4], מצדד הרבי בלקוטי שיחות[5] שכן יש לנהוג, וכך הוא מנהג פשוט של החסידים, ומביא את דברי הפוסקים המצדדים להיתר.
הערות שוליים
- ↑ בשם הרבנית חיה מושקא, כפר חב"ד מוסף לגליון 325 עמ' 64
- ↑ תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 13.
- ↑ כך לדוגמא פסק הרב משה פיינשטיין: "לא הוזכר זה בדברי רבותינו, ואיזה מעלה שייך לכתוב על מכתבי חול שהרבה פעמים כותבים שם דברי הבל וגם לפעמים דברים אסורים כלשון הרע וכדומה שיזכירו על זה ב"ה?" (אגרות משה יורה דעה חלק ב' סימן קלח).
- ↑ ראו לדוגמא מכתבו של הגאון הרוגאטשובי שנדפס בשו"ת שלו סימן קצו: "יש להאריך בזה אם כתב אות אחת מן שם אם מותר למחוק, עיין ירושלמי סוטה (פ"ב הלכה ד' ופ"ג הלכה ג') דהוה בזה מחלוקת ב"ש וב"ה, ומה דפליגי בשבת (דף קט"ו ע"ב) דמצילין מפני הדליקה אי מצרפין אותיות או רק תיבות, ועיין ע"ז (דף י"ח ע"א). לכן נצרך להיזהר שלא לכתוב תיבת "ב"ה" על ראשי המכתבים". הובא בלקוטי שיחות חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.
- ↑ חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.