שיחה:צמצום בבחינת מרובע

• התוועדויות תשנ"א חלק ד עמוד 220.
• התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמוד 1097 ושם עמוד 1221 ושם עמוד 1338.
• סה"מ מלוקט דיבור המתחיל החודש תשמ"ז אות ד
• תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152 (מי שיודע על קישור ברשת מוזמן להוסיף)
• לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.
• ספר הערכים חלק ג עמוד ע
• הערת הרבי ספר המאמרים רנ"ט עמוד עז
• העושה סוכתו עדר"ת (המשך תער"ב עמוד תטז)
• שער היחוד פרק טו (הובא בהערת הרבי).

מה ההבדל בין זה לבין טהירו עילאה ובריש הורמנותא דמלכא? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

לענ"ד ערך זה אמור לעסוק בעיקר במושג חדש שנתבאר בחסידות לבד (לא מצאתיו בספרי הקבלה) והוא הכינוי "מרובע" לצמצום הזה, החילוק בין מרובע לעיגול והעבודה של צמצום זה בדורות עקבתא דמשיחא. לעומת הערכים האחרים שאמורים לעסוק בהרחבה באור שבטהירו עילאה שנתגלה לאחר הצמצום בבחינת מרובע .--שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ט' באלול ה'תשע"ו, למניינם 20:48, 12 בספטמבר 2016 (UTC)

זה לא נכון שלא הוזכר בקבלה ראה בשיחות הרבי הנ"ל (נ"א) ובהערה לרנ"ט.--הנחה - שיחה 06:45, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

ועכשיו אני רואה שעשית לי מחטף.. --הנחה - שיחה 06:47, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

באמת התכוונת לעשות על זה ערך? חשבתי שאתה רק שומר כאן את הקישורים למקרה שמישהו ירצה לעשות ערך, וכמו שעשית בערכים אחרים. אם אכן התכוונת לעשות ערך וחטפתי לך אני מתנצל מעומק הלב! שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים י' באלול ה'תשע"ו, למניינם 14:37, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

זה לא רק שעשית "מחטף", אלא שלא הכנסת את תוכנם של כל המקורות... • כתית למאור • בית הבד 15:08, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

נכון, התכוונתי לעשות זאת בקישורים חיצוניים. באופן כללי כל המקורות עוסקים במושג זה באופן נעלם שאי אפשר להבין כלל את המושג ללא עיון בספרי הקבלה עצמם. מכיון שאני למדתי זאת בעבר, שיערתי שהנחה - שלמיטב הבנתי עוסק בחסידות בלבד ולא בקבלה - לא יוכל לעשות זאת בשום פנים ואופן, אך אולי טעיתי. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים י' באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:11, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

עכשיו מתברר שהנחה עשה עבודה יסודית מאוד שאני לא עשיתי, להנחה. כעת הערך הוא שלך לגמרי! שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים י"ב באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:00, 15 בספטמבר 2016 (UTC)

הערך כפי שנראה לי ויש לשלב בו את הפנים

צמצום שבבחינת מרובע,^{[דרוש מקור: הראשון?]} הוא למעלה מצמצום הראשון שכתב עליו ר' חיים ויטאל בעץ חיים שהוא בבחינת עיגול.

במהותו של הצמצום מבואר כי הצמצום שבבחינת עיגול - המכונה "צמצום הראשון" - האור מקיף שבה מובדל לגמרי מהעולמות ולכן מכונה עיגול בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור מקיף יש לו אחיזה בעולמות.

עניין זה מיוסד על דברי הזוהר שההבדל בין אות מם סתומה לאות סמך הוא שזה בעיגול וזה בריבוע ובראשון אין אחיזה לעולמות ולשני יש.

ומצד עניין זה מבואר שהצמצום שבבחינת מרובע הוא לאחרי הצמצום שבבחינת עיגול, ועניינו הוא האור המלביש שלאחרי הצמצום, אולם הרבי הרש"ב מבאר כי בהכרח שצמצום זה בעיקרו הוא לפני הצמצום שהרי מבואר שסיבת כינוי מרובע הוא לפי שהוא השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, והיות ושורש שם הוי'ה הוא לפני הצמצום בהכרח ששורש עניין צמצום זה הוא מראשית המשכת שם הוי'ה לפני הצמצום.

וענינו הוא הצמצום שממשיך את שם הוי'ה כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת אותיות, להיות בבחינת אור גלוי עם ד' אותיות שם הוי'ה. (ושורש עניין העיגול לפני הצמצום הוא בעצמותו ממש).

מהותו ועניינו

• עניינו של צמצום זה הוא המצאת האור מהעצמות. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות מהמשכתה מהעצמות ממש ויורדת מדרגה לדרגה עד שנמשכת להיות ממלאת את מקום החלל ובשביל הירידה מדרגה לדרגה ישנו עניין הצמצום.

ובפרטיות במטרת הצמצום כמה עניינים:

• א. מציאות המאור היא באין ערוך למציאות האור ובהכרח שהמשכת האור מהמאור יהיה על ידי צמצום.

• לבד זאת, האור עצמו כפי שהוא כלול בעצמותו הוא אינו בבחינת מציאות ובכדי שיתגלה ויהיה "מציאות אור" בהכרח שיהיה צמצום ויתירה מכך, מכיוון שהעצמות ממש הוא מובדל מכל עניין, וכל העניינים (יכולת, מאור, אור) שבה הם בה בהשוואה ממש ומציאותם הם מציאות אחת עם העצמות, לכן המשכת האור מהאור הכלול בה הוא בהכרח על ידי "צמצום מבהיל".

• הדרגה האחרונה בירידת האור שלפני הצמצום הוא ירידה שמשייכת אותו לעולמות. שהרי זה מה שאי אפשר להיות עולמות ללא צמצום הראשון הוא משום שהאור שהיה ממלא מקום החלל סותר לעולמות וזה גופא מורה על שייכותו. ירידה זו להיות שייך לעולמות נוצרת על ידי הדרגה הנמוכה שבצמצום שבבחינת מרובע.

ביאור נוסף במהות הצמצום נועץ בכך שהמשכת האור היא גילוי רצוני ולא בדרך ממילא (כאור השמש). ורצון הוא צמצום ו"העכבה" שרצון אותיות צינור.

הכרחה רק מצד חידוש תורת החסידות והקבלה

ההכרח בצמצומים אלו היא רק לפי הקבלה של תורת הקבלה ותורת החסידות שהמשכת כל העניינים - מדרגה הראשונה שבאור ועד להארה שבעולם הזה - הם בסדר השתלשלות.

דווקא המשכה שבדרך עילה ועלול - שהאור היה כלול תחילה בעצם שלמעלה מהאור, ונמשך לאחר מכן להיות בגילוי, מחייב צמצום. משום שכל המשכת אור בא על ידי צמצום. משאין כן אילו האור היה מתהווה מהעצמות יש מאין כהתהוות היש, לא היה מוכרח עניין הצמצום כלל.

מצד זה שעצמותו אינה מוגדרת בשום גדר המשכת האור ממנו יכולה להיות בדרך התהוות יש מאין כמציאות היש (ולא עילה ועלול), ורק לפי שכך קיבל רבנו הזקן, שרק היש הגשמי הוא לבדו נברא מהעצמות בדרך יש מאין, וכל שאר הגילויים משתלשלים בדרך עילה ועלול בהכרח שיש צמצומים למעלה מצמצומים עד לדרגה הראשונה שעל ידה נמשך האור מהאור הכלול בעצמותו.