שיחה:מידות טובות

העתקתי לכאן את המאמר בהיום יום שמופיע היום בעמוד השער, עם עיבוד קל. מן הראוי שמפעילי המערכת, יעתיקן קישורים חיצוניים כמו כאן, לתבנית שבעמוד השער. יש המון, והקישורים החיצונייפ בעמוד השער נחוצים ביותר, מכיון שהם משתמשי כהפניה מהירה לכל המבקרים בעמוד השער. --סקרלט 13:40, 2 בספטמבר 2010 (UTC)

תוכל להסביר את עצמך? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ג באלול ה'תש"ע 14:37, 2 בספטמבר 2010 (UTC)

נדבר עברית: אתה מתכוון לשים קישורים חיצוניים בתבנית היום יום? ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

חסיד הסביר יפה, אכן טעות שלי; התכוונתי לקישורים פנימיים. --סקרלט 23:24, 2 בספטמבר 2010 (UTC)

תוכל לעשות זאת בעצמך בדף חב"דפדיה:היום יום/אלול. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ד באלול ה'תש"ע 11:11, 3 בספטמבר 2010 (UTC)

שם ותוכן הערך

לדעתי צריך להיות שם הערך מידות, ובפנים על המידות הטובות והמידות הרעות. • שנוזעל - שיחה • כ"ט בשבט ה'תשע"ד 16:37, 30 בינואר 2014 (UTC)

אני נוטה להסכים, רק שאם כן אולי יצרכו להוסיף סוגריים (בנפש האדם) או משהו כזה, כי ל"מידות" יש יותר ממשמעות אחת (למשל - אנשי מידות דפ' שלח) - ולכן אולי עדיף להשאיר כך-שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ט בשבט ה'תשע"ד, למניינם 17:48, 30 בינואר 2014 (UTC)

לכך יפתח דף פירושונים (עם סוגריים!!..) ל'אנשי מידות דפ' שלח' (כשיפתח תגיד לי להרים כוסית לחיים). • שנוזעל - שיחה • כ"ט בשבט ה'תשע"ד 18:05, 30 בינואר 2014 (UTC)

אולי צריך שיהיו שני ערכים: מידות (בניגוד לשכל וכדומה), ו"מידות טובות". --Toramedia770 - שיחה 07:37, 17 בנובמבר 2015 (UTC)

גם נראה לי שהיה צריך להיות סעיף מיוחד כמה שהרבי נתן הדגשה על שלושת המידות של ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים, ושזה לעיכובא בהוראה של "עשה לך רב", ובאותה הזדמנות ובהמשך לזה הרבי גם דיבר שכל אחד צריך להגביר בעצמו את שלושת המידות האלו. --Toramedia770 - שיחה 07:37, 17 בנובמבר 2015 (UTC)

אפשר הסבר?

הי לכולם,

שאלה נרשם: " שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא משלוש קליפות הטמאות, נפשו הבהמית של יהודי היא מקליפת נוגה, שיש בה את שלושת המידות שהם סימניו של יהודים: ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים."

לא הבנתי כל כך את ההסבר. יש נפש בהמית - מורכבת מארבע יסודות והיא מתחלקת לשני סוגים:

1. נפש בהמית משלוש קליפות הטמאות ("רוח סערה" "ענן גדול" ו"אש מתלקחת"/"נחש" "שרף" ו"עקרב"). עכשיו בערך של שלוש קליפות הטמאות רשום "שלוש קליפות אלו יונקות חיותן מן קליפת נוגה שהיא בבחינת ממוצע בין טוב לרע". אז לא הבנתי את ההסבר - כי נשמע כביכול כל נפש בהמית יונקת מקליפת הנוגה...
2. נפש מקליפת נוגה

תודה --Klm - שיחה 08:25, 12 באוקטובר 2015 (UTC)

לא הבהרת דיו את השאלה אבל בפשטות ישנם מציאות של קליפות ללא קשר למציאות גשמית שנראית לעיננו ובקליפות אלו שני דרגות בכללות

1. קליפת נוגה - שעניינה (בכללות) שהיא מעורבת טוב ורע.

2. שלש קליפות הטמאות שמציאותם רע בתכלית שאין להם תיקון

(ועל מציאויות אלו כתוב שם שקליפת נוגה הוא ממוצע בין הדרגה הנמוכה - שלש קליפות ובין דרגות דקדושה (וכפי שמתפרש שם (על אף שהכותב לא ציין מקורו וחבל..) שהחיות שישנה בשלש קליפות (כידוע שגם בהם יש חיות ואכ"מ) היא יונקת אותה מקליפת נוגה) - כלומר יש כמה מציאויות: קדושה, קליפת נוגה, 3 קליפות.

אולם כשדנים על נבראים בעולם, הדיון שונה והוא: כל דבר שנמצא בעולם מקבל חיות ויש לו מקור חיים. ועל פי זה מתחלקים הדברים לשלשה: ישנם דברים קדושים כלומר, שחיותם מהאור האלוקי - קדושה (כמובן שכדי לקבל חיות מקדושה צריך להיות ראוי לכך והכלי לזה הוא 'ביטול' כמבואר בתניא פרק ו) לעומת זאת יש מקבלים חיות מקליפת נוגה (וממילא במציאותם של דברים אלו ימצא גם טוב (בהדגשה שהוא לא 'טוב דקדושה' אלא 'טוב דקליפה') ולכן ימצא בנפש הבהמית של ישראל גם דברים טובים) וישנם דברים שכל חיותם הוא משלש קליפות ולכן לא ימצא בהם טוב כלל (וזה שנמצא בהם טוב הוא רק לגרמייהו כמבואר בתניא פרק א וליתר ביאור בהבדל ראו מפרשי התניא שם באריכות)

כמובן שישנם חילוקים נוספים בין הדברים כמו אם שייך להעלות את הדבר לקדושה או לא ועוד.--הנחה - שיחה 11:42, 12 באוקטובר 2015 (UTC)

ראשית תודה הנחה. אולי חשוב לציין שאני כמעט לא מבין כלום ביהדות וסתם חיפשתי חומר על מידות טובות ומשמעותן. מה שאני מבין ממך:

1. יש כמה מציאויות (מילה שאתה המצאת? או מקובלת?): קדושה, קליפת נוגה, 3 קליפות...
2. וכפי שמתפרש שם ש: החיות שישנה בשלש קליפות (כידוע שגם בהם יש חיות ואכ"מ) היא יונקת אותה מקליפת נוגה <-- לא ברור לי עד הסוף.
   • יש מספר קליפות - אני אקרא לזה יסודות (כי קליפה עושה לי קונוטציה של משהו בתוך משהו) והיסוד המורכב מ-3 הבמהות ("רוח סערה" "ענן גדול" ו"אש מתלקחת") יונקת מקליפת הנוגה - כמו נניח איש רשע שמנצל איש טוב?
   • כידוע שגם בהם יש חיות ואכ"מ - לא ידוע לי :( אפשר הסבר?

ועכשין לשאלתי." נפשו הבהמית של יהודי היא מקליפת נוגה, ". יש נפש בהמית לכל בני האדם. נפש בהמית יכולה להיות מקליפת נוגה או מ-3 הקליפות? ואם כן אז למה היא נחשבת ליצר הרע בלשון חז"ל? אם היא מעורבבת?

המון המון תודה! אתר מעניין.--Klm - שיחה 13:11, 12 באוקטובר 2015 (UTC)

אני חושב שהמשתמש "הנחה" התבלבל מעט או לא הבהיר את עצמו די הצורך. יש נפש בהמית לכל יצור, החילוק הוא שהנפש הבהמית של היהודי יונק את חיותה מקליפת נוגה שמעורבת טוב ורע, והנפש הבהמית של גוי וחיה יונקת את חיותה משלש קליפות הטמאות. היצר הרע הוא רק החלק הרע שבנפש הבהמית. שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ט בתשרי ה'תשע"ו, למניינם 14:09, 12 באוקטובר 2015 (UTC)

אשמח להבהיר (לא התבלבלתי אלא שכנראה לא הבהרתי דיי וכשכתבתי 'חיות' פעם התכוונתי לאור אלוקי פעם התכוונתי לחיות בבריאה וד"ל) (רק להקדים (כמו שרמזת זאת בעצמך) כל רעיון ומושכל מכיל לפעמים כמה פרטים והנחות יסוד שלפעמים דורשים ביאור מורחב ועיון בפני עצמו אולם כאשר מבארים עניין חשוב בכדי לענות על דיון זה לא לסטות לעניינים צדדיים) חשוב להבהיר שהנושא פשוט ומובן אף שהטרמינולוגיה קצת חדשה ולא מוכרת לפעמים:

1. הנחת יסוד הוא שהמציאות הראשונה היא מציאות הבורא שהוא קדמון (כלומר מציאותו לא התחדשה ונבראה, אלא קיימת וקדמונית)
2. הבריאה נבראה על ידי הבורא וחיותה נובעת מהאור האלוקי השופע בה ומאיר בה להחיותה. (בזה נכללים כל הנבראים מהמלאכים ועד הנבראים השפלים שבעולמנו התחתון).
3. יחס הנבראים לבורא אינו שווה ישנם שקרובים אליו ויש שרחוקים ממנו (כמובן שמצידו אין הבדל משום שאין דבר שחוץ ממנו. ורק מצד הנבראים יש הבדל כמבואר באריכות בפרות ואכ"מ (לבנתיים.. ))
4. בכדי להסביר זאת מבואר שהאור האלוקי המחיה את הבריאה התעלם קודם בתוך הקליפה שמציאותה מנגדת (שמשמעותה הפשוט שהיא כעין קליפה המסתירה על האור האלוקי שבתוכה - והאור האלוקי אינו נרגש בה. אפשר להמשיל את ההסתר להבדל בין אדם הלבוש בבגד שמציאותו מתגלית בבגד (ואדרבה הבגד מכבד וכו') לבין אדם שקשור בשק שהשק מסתיר עליו..) לאלוקות. (אופן הירידה של האור האלוקי עד שהתעלם בקליפה מכונה בתורת החסידות סדר השתלשלות)
5. בקליפה זו שני דרגות 1. שהאור האלוקי נרגש בה קצת 2 שהאור אינו נרגש בה כלל והיא כולה רע. (ועל זה כתוב שאופן השתלשלות הקליפות הוא שמהאור האלוקי הנמצא בקליפת נוגה הוא יורד לקליפה הנמוכה וזה גופא באופן של 'יניקה').
6. בבריאה עצמה ובפרט עולמנו שלנו ישנם נבראים שמקבלים חיותם דרך הקליפות.
7. יוצא שישנם שלשה סוגים: 1. נבראים שהם קדושה - הם הנבראים שחיותם מהאור האלוקי בישירות (ומובן שבכדי שהאור האלוקי יאיר בנברא על הנברא להתאים לאור - ומבואר בספר התניא שהכלי (כך נקראת ההכשרה (בלשון החסידות והקבלה) של מציאות לקבל חיות מסויימת) לאור האלוקי הוא 'ביטול' כלומר כל מציאות ונברא שאינם חשים מציאות לעצמם אלא מרגישים ביטול לבורא ממילא מאיר בהם האור האלוקי (וזה דרך אגב נקרא גם 'השראת השכינה'). 2. סוג נוסף הוא נברא רגיל בעולמנו שהוא מקבל חיות מקליפה אולם קליפה זו היא קליפת נוגה וממילא: א. יש בה גם טוב. ב. אפשר לתקן אותה.. 3. ישנם נבראים שכל מציאותם הם רע (בדרך כלל הם כל הנבראים שהתורה אסרה את אכילתם וכיו"ב) משום שחיותם הוא מדרגת הקליפה הנמוכה שאין בה טוב כלל.

ועכשיו לנפש האדם

לכל אדם יש נפש.... יש לו נפש בהמית (ושכלית) (ליהודי יש נפש נוספת שהיא הנפש אלוקית אולם הדיון שלנו עוסק בנפש הבהמית ש)בה 'לכאורה' אין הבדל בין יהודי ללא יהודי אולם על זה מבואר שגם בה יש הבדל בעוד הנפש הבהמית של הלא יהודי חיותה היא מהקליפה בלבד. (ולכן לא ימצא בה טוב והטוב הנמצא בה הוא רק לגרמיהו) נפשו הבהמית של היהודי היא מהקליפה העליונה - קליפת נוגה (שיש בה טוב טבעי) (הראיה לזה היא מהגמרא שכל מי שאין בו תכונות אלו רחמנים וכו' אינו מבני ישראל ואילו תכונות אלו הם מצד הנשמה בלבד הרי שייך שלא יהיו ניכרים מפני הנפש הבהמית שמעלימה עליה)

אם נרצה לסכם יצא שבמדות טובות שהאדם עושה ישנם כמה סוגים: 1. (טוב הנובע משלש קליפות) 2. טוב של קליפת נוגה 3. וטוב של נשמה יהודית (יצר טוב). (בהתמקדות על ההבדל בין סוגי הטוב שביהודי נקודת החילוק הוא שהטוב של הנפש הבהמית נובע (לא מתוך הרגש אלוקי אלא) מתוך הרגשה שללא החסד חסר במציאותו - שלימות מציאותו מחייבת שלא יתכן שיהי אדם שחסר לו בסמיכות אליו וכדומה.. לעומת מדת החסד האלוקית (שכאמור גדרה של האלוקי הוא 'ביטול') שאינה כלל השלמת מציאותו אלא שמתוך ביטולו לאלוקות והעדר הרגשת מציאותו הוא גומל חסדים על דרך מאמר חז"ל "מה הוא רחום אף אתה היה רחום מה הוא חנון אף אתה היה חנון וכו' " כלומר רחמיך יהיו מתוך כך שהוא רחום ולכן גם אתה).

הדיון התארך.. בכל אופן נכנסנו להרבה נושאים חלקם אפשר למצוא קצת הרחבה באתר זה.--הנחה - שיחה 16:06, 12 באוקטובר 2015 (UTC)

ראשית תודה רבה לשניכם על הסבלנות להסביר לי. משתמש הנחה, קראתי כמה פעמים את ההסבר שלך ומסעיף רביעי לא הבנתי כל כך. בעיקר מהמילה "התעלם". תוכל לנסות להסביר שוב את הסעיף ואחכ אנסה להבין את יתר הסעיפים אחריו? תודה רבה.Klm - שיחה 19:07, 12 באוקטובר 2015 (UTC)

לא הסברת את הקושי. בכל אופן, נקודת העניין הוא: יש שני אופני השפעה 1. אופן גלוי בו המשפיע מתגלה בהשפעה (וכתוצאה מזה מקבל ההשפעה מרגיש ומכיר במשפיע ופועל לפי דרכו כו') 2. אופן נסתר בו המשפיע משפיע אולם מקבל ההשפעה אינו מרגיש אותו (וממילא גם אינו מבטא את תכונות המשפיע וכדו' ואפי' יכול לנגד אליו) (ולכן: הקליפות בהכרח שאין להם כח וחיות משל עצמם לעומת זאת מציאותם רחוקה ומנגדת לאלוקות (ובלשון החסידות "שהם מקום המוות" כי הם מנגדים לאלוקים ש"הוא אלוקים חיים") ויוצא שישנו מעין סתירה שגם מקבלים חיותם מאלוקות ולעומת זאת הם עצמם לגמרי לא אלוקות ועל זה מתבאר שאופן ההשפעה אליהם הוא באופן שהאור האלוקי מתעלם בתוכם ואינו גלוי (בעניין זה עצמו ריבוי פרטים לתוספת קצת הסבר ראה גם בקונטרס ומעיין שכתב האדמו"ר מוהרש"ב).

יש בעניינים אלו עניינים שכליים מופשטים קצת שלא תמיד שייך לבאר בכתב כי אם מפה לאוזן, לכן אם ברצונך ללבן הענין בטלפון אשמח להיות איתך בקשר (ואענה כמיטב יכולתי.. איני יודע הכל..) כמובן אם נוח לך יותר בכתיבה אפשר כך.--הנחה - שיחה 08:56, 13 באוקטובר 2015 (UTC)

תודה הנחה, לא הבנתי אבל לא נורא כנראה יש זמן בהם דברים הופכים להיות ברורים. אולי שאהיה יותר פנוי ויהיו פחות בלגנים במדינת ישראל אוכל לשבת ולנסות להבין עוד פעם את דבריך. תודה רבה :) Klm - שיחה 07:30, 14 באוקטובר 2015 (UTC)