אבן מקיר תזעק
אבן מקיר תזעק הינו אחד היעודים שיתרחשו בגאולה שהדומם ידבר.
המקור ליעוד:
כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק, וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה.
— חבקוק ב', י"א
ודורשת על כך הגמרא[1]: לעתיד לבוא אבני ביתו של אדם וקורות ביתו מעידים בו שנאמר "כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". וכך מובא גם במדרש תהילים[2] "לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת היא צווחה ואמרה שבת היא... לעתיד אדם רוצה לילך לאשתו נדה האבן צועק ואומר שבת היום".
פירוש היעוד הוא שהאבנים בביתו של האדם שהינם עדים הרואים גם את מעשיו הלא טובים של האדם, יזעקו. אולם זעקה זו לא תהיה רק בדברים השליליים אלא בעיקר בתוכן הפנימי שמציאותה תגלה אלקות - יתגלה כח הפועל בנפעל. ואחד החידושים שבזה הוא שהגילוי אלוקות שיפעל המשיח הוא גם בדרגה הנמוכה דרגת הדומם.[3]
על לעתיד לבוא כתוב: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". עכשיו שותק הדומם, דורכים עליו והוא שותק. אבל יבוא זמן בגילוי של לעתיד, שהדומם יתחיל לדבר, לספר, והוא ידרוש, באם בעת ההליכה לא חשבו או דיברו דברי תורה, למה דרכו עליו.
האדמה שדורכים עליה, שאלפי שנים, מששת ימי בראשית, דרכו עליה בינתיים כמה ברואים בעלי חיים כו', עד שידרוך עליו יהודי, שני יהודים, וידברו דבר תורה. ובאם לאו - אומרת היא: הרי אתה כמו בהמה!