חושך
חושך - היפך האור, מסמל את היפך הקדושה, החושך הינו גם כינוי לקליפות הטמאות ולרוע.
מהות החושך
ישנה מחלוקת אם חושך הוא רק "חוסר אור",[1] או בריאה לכשעצמה,[2] וכמאמר: יוצר אור ובורא חושך. הרבי הכריע כדעה השניה[דרוש מקור].
הרבי הוסיף כי בעומק הענין הדעה השניה אינה חולקת על הדעה הראשונה, אלא מוסיפה עליה[3].
ההתעסקות עם החושך
שיטת החסידות, בשונה משיטות רבות אחרות, הינה אי התעסקות ישירה בחושך - סור מרע, אלא התמקדות בהוספה באור ובטוב - ועשה טוב, ולא לשקוע בייסורי מצפון ואשמה על מעשים שליליים.
הסיבה לכך הוא כי ישנו חשש שמעצם ההתעסקות בדברים שליליים, יכול להגרם נזק, ודגומא לדבר הוא, מאדם המוציא את ה"אשפה" מביתו, שיתכן ויתלכלך תוך כדי. מה שאין כן בהוספת אור, החושך בטל מאליו, בדוגמת הדלקת נר, או פלורסנט, בחדר חשוך, שהחושך נעלם מאליו ללא כל מחשבה וכוונה בענין.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ רס"ג בספר האמונות ודעות מ"א. מונ חלק ג' פ"י והביאו הרמב"ן (שמות ד, יא). ועיין גם כן זח"א רסג, א.
- ↑ שמו"ר פט"ו כב. לקח טוב בראשית בתתלתו. חזקוני בראשית א, ב. חדא"ג מהרש"א תמיד לב, א. וראה ג"כ ירושלמי כרכות פ"ח ה"ו.
- ↑ (ד"ה ויקח ה"א משנת תרצ"א - בקצור לשון קצת. ועייש הביאור בסדר ההשתלשלות ובעבודה. וראה גם כן שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ז).