ה' אחד (קריאת שמע)
בקריאת שמע אומרים "הוי' אחד".
כוונת התיבה אחד היא ראשי תיבות:
- אלופו של עולם.
- ח - ז' רקיעים וארץ.
- ד' רוחות השמים.
בחסידות מובא שהח שהיא ז' רקיעים וארץ, למעלה הם אחדות שבעת המידות שכולם בטלים ומתכללים באחד.
כלומר, כאשר אומרים קריאת שמע אומרים שהוי' הוא אחד, ואף על פי שברא עולם וכו' אין זה נוגע כי-הוא-זה בכך שהוא אחד.
ההתבוננות היא בכך שהוא אחד וכל הברואים הם באין ערוך אליו ית', וזה יגרום לאחר מכן ל"ואהבת את הוי' אלקיך וגו'".
הוי' אחד הוא המשכת דעת עליון שענינה הוא יחודא עילאה, שנקרא גם כן בשם ים - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים במקוה, ונמנים במנין הארבעים סאה.
פעולת אמירת הוי' אחד היא המשכת הסובב כל עלמין - הוי' - בתוך הממלא כל עלמין - אחד, שהוא המקור המהווה את הד' רקיעים וארץ - "בחי' הוי' אחד שהוא צמצום והתפשטות והמשכה להיות בחי' דבור, שמזה שרש התהוות ז' רקיעים והארץ וד' רוחות העולם הנרמזים בחי"ת ד' דאחד". והכל כלול באל"ף שהיא ראש המילה, כיון שעיקר המילה היא האות הראשונה, והאות אל"ף מורה על "סוכ"ע שהוא בלתי התחלקות". והיינו, שהעולם כלל אינו במציאות כנגד הבורא שהוא "לא שניתי", ו"אתה הוא עד שלא נברא העולם, ואתה הוא משנברא העולם" באותו אופן ללא שינוי והתפעלות מהנבראים, שאינם קיימים גם כעת לגביו.
בציצית יש ל"ט כריכות, כמנין הוי' אחד.