שמואל דובער ליפוב מבוריסוב
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
ר' שמואל דובער (ליפקין) מבוריסוב, (תקס"ח - תרמ"ט), מגדולי חסידי חב"ד, והיה מקושר לארבעה נשיאים: הרבי האמצעי, הרבי הצמח צדק, הרבי המהר"ש והרבי הרש"ב.
תולדותיו
נולד לערך בשנת תקס"ח וגדל והתחנך בביתו של המשפיע ר' מרדכי מהורודוק, ותודות לר' מרדכי נשאר חסיד ולא נהפך למתנגד.
בגיל 12 שלחוהו ללמוד במינסק, ובהיותו ילד מחונן ומתמיד, התקבל שם לישיבה בקלות רבה, ואף דאגו לו לימים בביתו של אחד מבעלי הבתים ומקום ללון.
במינס למד ארבע שנים בהתמדה גדולה, וכאשר חזר לביתו - בכפר סמוך לבוריסוב - עבר דרך צ'אשניק והתגורר מספר שבועות אצל דודו העשיר, עד להתחלת היריד אז אביו הגיע ואספו.
ר' שמואל דובער נשא לאשה את בת דודו (מצ'אשניק), וחמש שנים אחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו ללא דאגות פרנסה. בתקופה זו התקשר לר' מרדכי מהורודוק שהשפיע על אורח חייו.
במשך חייו היה שקוע בלימוד התורה, בעבד את ה' והתעסקות בצרכי החסידים הרוחניים.
באחת ההזדמנויות אמר לו הרבי האמצעי כי חב״ד היא השכלה, הבנה והעמקה, "הארעווע וועסט דו זיין א חסיד" (תרגום חופשי:כשתתייגע תהיה חסיד).
ר' שמואל דובער האריך ימים בברכת הרבי האמצעי וזכה לראות בחייו ארבעה דורות של נשיאי חב"ד, הרבי האמצעי, הרבי הצמח צדק, הרבי מהר"ש והרבי הרש"ב.
נפטר בשנת תרמ"ט.
הרשד״ם הניח אחריו הרבה כתבי יד מהם הנחות על מאמרי הוד כ״ק אדמו״ר צמח צדק וכ״ק אדמו״ר מוהר"ש, אשר שמע בעצמו. ומהם גם דרושים של עצמו, ביאורים והסברים ארוכים ומסודרים.[1]
אצל אדמו"ר האמצעי
הרשד״ם[2] סיפר אשר בהיותו בטשאשניק נעשה פעם א׳ התעוררות גדולה בין האברכים ללכת לליובאוויטש לרבי האמצעי, אבל המשפיע ר׳ מרדכי מנע אותם מללכת מכיון שהיה זה בתקופת המלשינות על כ״ק אדמו׳׳ר האמצעי והוא ישב אז בבית האסורים ולכן אין זה זמן מתאים ללכת לליובאוויטש. אך כעבור כמה שבועות יצא התפרסמה הידיעה אשר כ״ק אדמו״ר האמצעי נוסע לבקר את היכל קדש ציון כ״ק אביו רבנו הגדול בהאדיטש, ונסיעתו תהי׳ דרך הערים זלאבין והאמעל.
ואז החליטו כעשרה אברכים ובחורים מחבריו ללכת בחשאי אל אחת הערים האלה. ובאחד הלילות בחדש מנחם אב, עזבו בהחבא את טשאשניק, ולאחר שבוע ימים הגיעו לעיר זלאבין ןמצאו שם כמה מאות אורחים מכל הסביבה, אשר באו לראות את פני כ״ק אדמו״ר. מדברי הרשד"ם : לדאבון לבבנו נודע לנו, אשר כ"ק אדמו"ר לן במלון סמוך לזלאבין ויתעכב בעיר רק יום אחד, ומפני טורח הדרך לא יאמר דא״ח,ולא יקבל אנשים ביחידות. זכות גדולה היתה ליאשר מצאתי חן בעיני ר' מאיר צבי המשרת וירשה לי לשמש אותו להביא מים וכדומה מלאכות פשוטות. ובערב זכיתי לשמוע את תפלת ערבית של כ"ק אדמו״ר שהתפלל בחדרו, ובשעה שהמשרת ר׳ מאיר צבי הכניס לו כוס קפה ראיתי את פני קדש אדמו״ר.
אצל אדמו"ר הצמח צדק
בשנת תקצ״ב בהיות כ״ק אדמו״ר הרה״ק בעל צמח צדק בעיר מינסק נסע החסיד הר״מ המשפיע עם הרבה אברכים למינסק לקבל פניו ויקח גם את הרשד"ם אתו ואז ראה בפעם הראשונה את הוד כ״ק אדמו״ר בעל צמח צדק. בשנת חקצ״ד הלך הרשד״ם בפעם הראשונה לליובאויטש, ־ אבל מפני סיבה פרטית לא יכול להתעכב שמה יותר משני שבועות, ומסבות שונות לא הי׳ יכול ללכת עוד הפעם לליובאויטש עד אלול שנת תקצ״ו ובפעם הזה ישב בליובאויטש עד ניסן תקצ״ז. כבן שלשים שנה הי׳ אז וכבר יצא לו שם בין החסידים ויכבדוהו גם בני כ״ק אדמו״ר וגם כ״ק אדמו״ר בעל צמח צדק בעצמו קרבהו קירוב גדול.
לפי ספורו של החסיד ר׳חנוך הנדל קוגל הנה בשנת תר״ג כבר נחשב הרשד״ם בין חשובי החסידים, כי בבוא כ"ק אדמו"ר - בשנה ההיא - מפעטערבורג לביתו הי׳ הרשד״ם מהעומדים בשורה ראשונה של זקני החסידים שיצאו לקבל פניו.
החסיד רבי שמואל דובער מבוריסוב היה בשמחת תורת תרי״ד בליובאוויטש. ביתו של הוד כ״ק הרבי ה״צמח צדק״ עמד במקום שהיה אחר כך ה״אולם הגדול״ של ישיבת ״תומכי תמימים״, ובחצר עמד בית נוסף בו דר הוד כ״ק הרבי מהר״ש. החסיד רבי שמואל דובער נרדם ב״מנין״ שליד חדרו של הוד כ״ק הרבי ה״צמח צדק״. פתאום הקיץ משנתו, ראה את הוד כ״ק הרבי ה״צמח צדק״ הולך לבית הוד כ״ק הרבי מהר״ש ושמע שאומר לו ללכת אתו, שכן הרבי הזקן הבטיח ללמוד אתו משנה במסכת סוכה כפי שלומדים בגן עדן התחתון, ונכנסו לחדרו של הוד כ״ק הרבי ה״צמח צדק״.החסיד רבי שמואל דובער שמע התחלת המשנה ופירושה ונרדם שוב. [3]
אצל אדמו"ר המהר"ש
כשנפטר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק אמר החסיד רבי שמואל דובער [הרשד״ם] לר' שמואל גרונם: כולם הרי הם בניו של הרבי, כולם אהובים, כולם גבורים וכולם קדושים. אך דבר אחד ברצוני לספר לך, ואתה תעשה כפי הבנתך,והתחיל לספר:
בהיותי פעם בליובאוויטש אמר הרבי ה״צמח צדק״ מאמר דא״ח, היתה לי קושיא מספר ״עץ חיים״, ובשעת ה״חזרה״ שאלתי אותה מהחסידים שהיו שם, אך הם לא מצאו מענה על כך. מה עשיתי? נכנסתי אל בניו הקדושים של הרבי ה״צמח צדק״, אל המהרי"ל [מקאפוסט], אל הרחש״ז [מליאדי] ועוד ושאלתי כל אחד מהם אותה שאלה מה״עץ חיים״, והם ענו לי כל אחד ואחד וסברתו הוא. אך אני לא הסתפקתי בתשובותיהם, ובין כה היתה כבר השעה מאוחרת בלילה. היה זה במוצאי שבת, וכבר רציתי ללכת לאכסניתי, כשלפתע ראיתי שבביתו של הרבי מהר״ש עדיין מואר. בתחילה לא עלה אפילו בדעתי לגשת אליו, כי הוא היה הצעיר מכולם והיה נחבא אל הכלים, אולם כשראיתי שבשעה כה מאוחרת עדיין מאיר אור בביתו, הייתי כבר סקרן לדעת מה עושה הוא בשעה זו. ביתו של הרבי מהר׳׳ש שהיה בחצר הרבי ה״צמח צדק״ - מספר החסיד רבי שמואל דובער - היה בנוי כפי שבנויים בתי העשירים, חלונותיו היו גבוהים [בעיירות הקטנות היו בבתי העניים באותו זמן חלונות נמוכים] מה עשיתי? נאחזתי בידי וברגלי וטפסתי על החלון, ואתבוע פנימה ואראה את הרבי מהר״ש יושב ומעיין בספר ״עץ חיים״ באותו מקום המעניין אותי.
הרבי מהר"ש כתב לרשד"ם, שיהיה לו בן יחיד ובירכו שיראה בשמחת נכדיו, וכך היה.[4]
אצל אדמו"ר הרש"ב
פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולערוך אותו.