ירח
לבנה היא שמה של הירח בלשון חז"ל.
הירח במבט החסידות
ללבנה, כמו לשמש, יש נפש, דיעה ובינה, וכאמור בנוסח התפילה: "טובים מאורות שברא אלקינו יצרם בדעת ובבינה ובהשכל", וחכמתם גדולה יותר משל האדם וקטן יותר משל המלאכים.[1]
על פי הקבלה ישראל נמשלים ללבנה, ולכן התחדשותה היא סימן להתחדשות העתידית של ישראל לעתיד לבוא, כאמור בקידוש לבנה, "עטרת תפארת היא לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה". לכן גם הגילוי שלה היא דווקא אחרי ההעלם והביטול, כמו הגילוי אלוקות שנמשך בכלל ישראל דווקא על ידי הביטול העצמי. [2]
מנין השנים היהודי הוא לפי שנות הלבנה, כמנין שנ"ה ימים בשנה.
על פי תורת החסידות לבנה היא דוגמה למקבל, ולכן "פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה", מכיון שגם תורתו של יהושע נמשך מתורתו של משה רבינו.
הנחתת אדם על הירח
דעת הרבי
כבר בשנת תשכ"ב כאשר הצליחה נאס"א (סוכנות החלל של ארצות הברית) לשגר חללית שתקיף את כדור הארץ, עם אסטרונאוט בשם ג'ון גלן, בהמשך לפיתחה טכנולוגיות במטרה להגיע אל הירח, אמר הרבי כי להגיע לירח זה ענין טכני שניתן לבצעו. את מה שימצאו שם נראה כאשר נגיע. אם אגיד מה שימצאו שם, לא ירצו להגיע אל הירח... לתורה אין התנגדות להמשיך ולחקור{{הערת שוליים|ביחידות עם העיתונאי שלמה נקדימון ("הרבי" עמ' 39).
לאחר הנחיתה הראשונה על הירח באב תשכ"ט תירץ הרבי לאלו שראו בהנחיתה על הירח סתירה להנאמר בברכת קידוש לבנה "ואיני יכול לנגוע בך" וכדומה.