מדינת ישראל
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: טעויות רבות ואי דיוקים. | |||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
מדינת ישראל היא ישות ריבונית שלטונית הפועל בשטחים נרחבים של ארץ ישראל. הוקמה בה' באייר שנת תש"ח על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות של גדולי ישראל.
רקע
ערך מורחב – פרשת הילדים הפליטים |
בתחילת שנותיה, הוקם וועד בשם "הסוכנות היהודית", להביא ילדים מארצות הנכר לארץ ישראל. את הילדים העבירו לקיבוצים חילוניים בדווקא, וזאת במטרה להעביר על דתם את אותם ילדים. למרות תחנוניהם של גדולי ישראל, שהציעו מקומות חלופים לילדים, הסוכנות התעקשה בכל תוקף, ופעלה בכל האמצעים להשאיר אותם בקיבוצים. אדמו"ר הריי"צ, נלחם בהם במסירות נפש, ארגן אסיפות, תעמולה, ועוד, בשיתוף גדולי ישראל בארץ ישראל.
הרבי והמדינה
דעתו של הרבי ביחס הנכון למדינה כיום היא, כי למדינת ישראל אין שום שייכות לגאולת ישראל, אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל, וזה גם כן עניין גדול מאוד[1].
בהזדמנות אמר הרבי כי מדינת ישראל היא זו אשר עיכבה את הגאולה למשך כמה וכמה שנים![2]. לאחר ה' אייר תש"ח התבטא הרבי בכאב: האם סבלנו 1900 שנה בשביל שיהי' לנו דגל ונציגות באו"ם?[3].
דעת הרבי היא כי הבעלות האמיתית על ארץ ישראל שייכת לעם ישראל גם בזמן הגלות, ויש לומר זאת לגוים בפה מלא.[4] ואף סובר כי אין למדינת ישראל למסור שטחים מארץ ישראל לערבים, וזאת אינו נוגד את האיסורים המנויים.[5] הרבי סובר כי יש ליישב את כל שטחי ארץ ישראל, ובוודאי שלא למסור אף שטח מהשייך ליהודים בארץ ישראל, לאויבים. עיקרון זה מפורש בשולחן ערוך בהלכות שבת, שאם באו אויבים לצור על עיירות בספר, גם אם לא באו אלא עסקי תבן וקש, מחללים את השבת, מכיון שאם יכבשו את ערי הספר שעל הגבול תהיה הארץ פתוחה ונחה לפניהם ליכבש.
את הנקרא בשם "נשיא המדינה", מקפיד מאוד שלא לקרותו בשם נשיא. את סיבתו זאת הסביר הרבי בפשטות, כי מאז עומדו על דעתו מצטייר בדמיונו ומחשבתו בית המקדש וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן פשוט אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר.
יום העצמאות
הרבי התנגד באופן עקרוני להקמת מדינה שאינה מכירה בקיומו של האלוקים, יחד עם זאת סבר הרבי שיש להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' במלחמת העצמאות. וכך כותב הרבי[6]:
במענה על מכתבו מה' אייר, הנה ידוע פתגם הבעש"ט ששמענוהו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את השי"ת, ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכו"כ מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו ית', ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם ע"פ שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.
משל למה הדבר דומה, למלך גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר בתניא פרק מ"ו), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו ע"י הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער הלוי וולפא, בין אור לחושך, יחס הרבי מליובאוויטש לציונות ולמדינת ישראל, הוצאת המחבר, קרית גת חשון תשס"ו.
- הרב ישבעם סגל, הגדה (אגדה) ליום העצמאות, הגדה המתארת את הקמת מדינת ישראל ויום העצמאות, באופן של "ליצנותא דעבודה זרה".
הערות שוליים
- ↑ "בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, תשנ"א (ע"פ יחידות כ"ח אדר תשכ"ח)
- ↑ הרב יהושע דוברבסקי, חב"ד אינפו
- ↑ שיחו"ק קודם הנשיאות.
- ↑ שיחות קודש תשל"ז ח"א עמ' יז
- ↑ שם עמ' נח
- ↑ אגרות קודש חלק י"א ע' פ"ה. תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' אייר ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.