ט"ו שבט ת"ש
ביום ט"ו בשבט בשנת ת"ש (1940 למניינם) הגיע הרב החסיד לוי יצחק שניאורסון לעיר אלמא אטא לחמש שנות מאסר. בתום 10 חודשים של אימה וחרדה בבתי הכלא השונים שבהם היה מוחזק, בהם מנסים השילטונות קרי המזג לאבד כל צלם אנוש מהאסירים, הרגיש רבי לוי יצחק לראשונה את עצמו כדמות אנוש. הנה הוא הולך לבדו מבלי שהצל של השומר מלווה אותו.
הרקע לגלותו
לאחר שנעצר בט' ניסן תרצ"ט, ובהעדר הוכחות וראיות מוצקות מצד השילטונות על פעילותו של רבי לוי יצחק, הוחלט להרחיקו מכל יישוב יהודי, ודינו נגזר ל-5 שנות גלות במזרח אסיה. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב, עד אשר הגיעה הרכבת לתחנתה הסופית בעיר אלמא-אטא אשר במדינת קזחסטאן.