גדליהו אקסלרוד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אקסלרוד בכנס של מטה משיח בארץ הקודש

הרב גדליהו אקסלרוד הינו מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, שימש בעבר כאב בית הדין בחיפה ומשמש כראש ישיבת תומכי תמימים באר שבע ורב קהילת חב"ד חיפה. מרבני המטה העולמי להצלת העם והארץ ופועל בעניין מיהו יהודי.

הרב אקסלרוד נולד בשנת תש"א לאביו הרב משה אקסלרוד בעיר רמת גן. למד בתלמוד תורה דתי ברמת גן ולאחר מכן בישיבת פוניבז' בבני ברק וכן תקופה ארוכה בישיבת תומכי תמימים לוד. בהיותו בגיל שמונה עשרה נפטר אביו. כ"ק אדמו"ר שליט"א דאג שהוא יכהן כרב במקום רבנותו של אביו ברמת גן. בחג הפורים תשכ"ו הגיע לראשונה לאדמו"ר שליט"א.

בשנת תשל"ז מונה כרב בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש וכיהן בתפקיד זה עד לשנת תשמ"א. בשנה זו התמנה לאב בית הדין הרבני חיפה ובשנת תשס"א יצא לפנסיה.

משנת תשנ"ב החל להוציא את סדרת ספריו שו"ת מגדל צופים (ד' חלקים) וכן חידושים בחסידות על הפרשה בשם "מגדל צופים על התורה".

בשנת תשס"ה הוציא הרב אקסלרוד מכתב חרם על שיחת השבוע ואסר לחלקו בקהילתו ודיבר על כך באחד מכינוסי גאולה ומשיח באותה שנה[דרוש מקור].

בשנת תש"ע ארגן הרב זמרוני זליג ציק כינוס לרגל שישים שנות נשיאותו של הרבי בי' שבט. מספר ימים לפני מועד הכינוס הוציא הרב אקסלרוד מכתב בו הוא קורא לא להשתתף בכינוס, זאת בעקבות מעשים שהם - כדבריו - היפך השולחן ערוך (אכילה בצום שבעה עשר בתמוז[1], ביטול נפילת אפים והשקפה שגויה באחדות ה') ושראוי להטיל חרם על עושיהם[2]. מכתב זה עורר הדים רבים בקרב חסידי חב"ד[3] והרב זמרוני הוציא גלויי דעת בנושא[4]. לקראת ג' בתמוז באותה שנה פרסם הרב זמרוני וידיאו בו מצהיר שהוא צם בכל ד' הצומות שקבעו חז"ל ולא הורה מעולם לאדם שלא לצום[5].

משפחתו

  • אשתו: הרבנית ציפורה אקסלרוד.
בניו
  • הרב משה אקסלרוד - שליח ומנהל מוסדות חב"ד בעתלית.
  • ר' בנימין אקסלרוד.
  • הרב שאול אקסלרוד - שליח בגבעת אולגה, חדרה.
  • הרב יצחק אהרון אקסלרוד - משפיע בישיבת תומכי תמימים אור יהודה (גדולה).
  • הרב דוב אקסלרוד - שליח בצ'רקאס, אוקראינה.
  • ר' שלמה אקסלרוד.

הערות שוליים