תלמידי רבי עקיבא

שגיאות פרמטריות בתבנית:איחוד
פרמטרים [ ערך ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ 1, 2 ] חסרים

		מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך [[{{{1}}}]] עם הערך [[{{{2}}}]].
		אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.	[[|לדיון]]

תלמידי רבי עקיבא היו ארבע ועשרים אלף תלמידים, שנהיו תלמידיו במשך עשרים וארבע שנים. הם ידועים בכך שכולן מתו בפרק אחד (בין פסח לעצרת) מפני שלא נהגו כבוד זה לזה", ובל"ג בעומר — "פסקו למות".

מיתתם בפרק אחד

מקשה הרבי: דבר פשוט הוא, שכל תלמידים אלו בריבוי גדול של כ"ד אלף לא באו ונעשו תלמידיו ביום אחד, כי אם במשך שנים רבות, והיינו, כאשר התחיל רבי עקיבא ללמוד עם תלמידים ונתפרסמו שמו ותורתו בעולם, התחילו לנהור אליו תלמידים, ובמשך הזמן הלך וגדל מספרם, עד שהיו לו כ"ד אלף תלמידים. כמו כן מובן, שאופן הנהגתם של כל התלמידים לא נשתנה בבת אחת למצב של "לא נהגו כבוד זה לזה", כי אם מדרגא לדרגא כו'.

ותמוה ביותר: מדוע נענשו כולם בפרק אחד, הרי דוחק הכי גדול לומר שבתקופה קצרה זו של "פרק אחד" בין פסח לעצרת נתמלאה סאתם של כל הכ"ד אלף תלמידים בב"א ועד כדי להענש בעונש מיתה? ומן ההכרח לומר שבפרק זמן זה אירע דבר מיוחד שבגללו "כולן מתו" ב"פרק" זה.

מסירותם של תלמידי רבי עקיבא לרבם

עוד מקשה הרבי: הרי רבם של תלמידים אלו, רבי עקיבא, הוא התנא שהדגיש את גודל הפלאת המעלה של אהבת ישראל — "ואהבת לרעך כמוך — רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה". ואם כן, יפלא מאד שדוקא תלמידיו "לא נהגו כבוד זה לזה" — היפך הענין דאהבת ישראל (הוראה עיקרית ויסודית בתורת רבם)?

מבאר הרבי, שאדרבה דווקא היותם תלמידי רבי עקיבא גרם לכך "שלא נהגו כבוד זה לזה", כמאמר חז"ל שאין דיעותיהם של בני אדם שוות. וכמובן שכן הוא בנוגע לכ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא, שכל אחד מהם השיג תורת רבי עקיבא לפי דרכו ודעתו, ובשיקול הדעת שלו מסקנתו שבודאי כפי שהשיג הוא כן הוא הפירוש האמיתי בדברי רבו, ולכן כאשר שמע שחבירו לומד את דברי רבו באופן שונה ובלתי נכון לפי דעתו, לא הי' יכול לנהוג בו כבוד והערכה — שהרי הוא לומד את דברי רבו באופן מוטעה.

ונמצא, שדוקא היותם תלמידי רבי עקיבא היא הסיבה "שלא נהגו כבוד זה לזה": כל אחד מתלמידי רבי עקיבא היה מסור ונתון בכל נפשו לתורת רבו, עד שלא היה יכול לסבול שמישהו מפרש תורת רבו שלא כהלכה לפי דעתו, ובפרט כאשר זה ה"טועה" הוא תלמיד רבי עקיבא עצמו, וודאי שלא היה יכול לנהוג בו כבוד.

אהבת רעים אמיתית

יתירה מזו: הנהגה זו יש בה תוקף דוקא מצד הוראתו היסודית הנ"ל של רבי עקיבא שאמר "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה": לולא הוראה זו, יתכן שלא יהיה איכפת להם כל כך מה שיש תלמיד שאינו משיג תורת רבם לאמיתתה; אבל מכיון שרבי עקיבא רבם לימדם על מעלת קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך", לא הסתפקו בזה שהם עצמם שקדו ועשו חיל בלימוד תורת רבם, אלא, כל אחד מהם השתדל להשפיע על כל שבגדר "רעך" ובפרט תלמידי רבו שגם הם ישיגו תורת רבם באותה הדרך האמיתית, ואלה שלא קיבלו זה לא היה יכול לנהוג בהם כבוד.