שיחה:אברהם ישעיהו קרליץ

בכדי לסיים את עריכת הערך, ברצוני להעזר במי שיודע. הרבי ציטט ממנו/מספריו או התעלם ממנו כליל? פיני · (טובת הזולת) 08:13, 20 באפריל 2010 (UTC)

הנה לך ציטוט מפורש:

"ועד המסדר, לודמיר, רחוב חזון איש 30 , בני ברק".

!! כאן לינק. --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:39, 20 באפריל 2010 (UTC)

וברצינות - לכאורה לפי החיפוש ערכתי, אין מוזכר ממנו בספרי הרבי, אם כי לדעתי אין להביא מכך ראיה שהרבי התעלם ממנו, שהרי יש רשימה ארוכה של גדולים וטובים ממנו שלא הוזכרו בספרי הרבי בפרט החזון איש שלא ערך כל ספרים הלכתיים בחייו, רק חידושים הלכתיים. --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 02:03, 21 באפריל 2010 (UTC)

לפניך האזכור היחיד של דברים בשם החזו"א בתוך דברי הרבי:

פיני · (טובת הזולת) 05:58, 21 באפריל 2010 (UTC)

תודה. --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 06:01, 21 באפריל 2010 (UTC)

בפעם הבאה, תבדוק גם "חזו"א". פיני · (טובת הזולת) 06:03, 21 באפריל 2010 (UTC)

"רז"ה" המוזכר כאן הוא - רבי זרחיה הלוי בעל המאור - מהראשונים. פיני · (טובת הזולת) 06:12, 21 באפריל 2010 (UTC)

זו היתה אכן טעותי בפעם הזאת. --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 06:07, 21 באפריל 2010 (UTC)

לא הבנתי: 1. למה הכנסת את דבריך "רז"ה" וכו' לאחר תגובתי "זו" וכו', בשורה קודם לכן, דבר שאינו מקובל?

2. מה ברצונך להסביר בכך? --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 06:17, 21 באפריל 2010 (UTC)

סליחה. פיני · (טובת הזולת) 06:25, 21 באפריל 2010 (UTC)

"..."

במכתב הרבי מתחיל לדבר אודות החזו"א ולפתע יש שלוש נקודות, וזה נראה כהשמטה. ולכאורה מה יש להשמיט בפלפול הלכתי? אולי יש כאן דברים הקשורים לדיעותיו של החזו"א או דרך פסיקתו שגם בנושא קו התאריך נחשבת מוזרה? או שנאמר שאלו שלוש נקודות במכתב המקורי, ואינן השמטה.

ועוד - לאחר כל החיפושים בתורת הרבי, המסקנה היא, כי הפעם היחידה בה מוזכר החזון איש הוא כתשובה לרב צימרמן אשר ניסה לדחוק וליישב את החזו"א, כיצד הולכים חסידי וממשיכי דרכו של הרבי, ומזכירים את החזו"א שוב ושוב כמקור/אסמכתא/דיעה שניה, בהלכות רבות, ואני מדבר על קבצי הערות, ספרי הלכה ואפילו ספריו של הרב וולפא. תמיהני. פיני · (טובת הזולת) 06:30, 21 באפריל 2010 (UTC)

הדבר אינו ראיה כלל, וכמו שכתבתי לעיל בדף זה, והאמת יורה דרכו. השערות כמין אלו אינן עומדות בשום תקן של השערות. --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:28, 21 באפריל 2010 (UTC)

הקטע ממשיכי דרכו

אינו אוביקטיבי, והוכנסו בו דיעות אישיות. כאילו הסטייפלר רצה להמשיך את המחלוקת נגד חב"ד, למרות שהדבר אינו מוחלט, והמעיין בערך עליו יראה שרבים היו התייחסויותיו הטובים לחב"ד מאשר להיפך, ואלו שנגד שנויים במחלוקת, ר' חיים קניבסקי מעולם לא עורר מחלוקת מיוחדת נגד חב"ד (אלא אם כן אתה מחשיב את כל מי שתמך בדגל התורה כיוזם מחלוקת נגד הרבי דבר שאינו נכון כפשוט).

נא לעדן את הקטע, בפרט שהמשחק בכבודם של גדולי התורה אינו פשוט, ושאני צורבא מדרבנן דקודשא בריך היא תבע ביקריה (ברכות תחילת פרק מי שמתו)! --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:24, 21 באפריל 2010 (UTC)

חוסר אחריות משווע של חב"דפדיה!!!

לא כל דבר ראוי להיכתב, ואין צורך בליבוי מחלוקות ישנם רבים שרואים בו כאחד מה"ראשונים". -- נכתב ע"י אנונימי ששכח לחתום את שמו.

כל מילה מדבריך אמת! (אם כי אפשר לכתוב את המחלוקת בצורה אמיתית ותורתית, כמחלוקת שמאי והלל שהיא לשם שמים וסופה להתקיים.)--טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:38, 22 באפריל 2010 (UTC)

אכן, תוקפים פה את החזון אי"ש בצורה מחרידה ומשוועת. ייתכן שפיני הוא ממשפחת הגרא"ח או מקורב אליהם, וזה לגיטימי מאד, אבל אסור לנו 'להיכנס בו' בצורה חריפה - זה חילול השם וזה משחק באש באיש שוודאי שרבינו שליט"א מלך המשיח נתבטא עליו "שאין לדבר נגדו כיוון שהי' ירא שמיים..ידע ללמוד ביראת שמיים", ואם יש לו יראה - הרי תורתו פורחת לעילא! אין לנו מושג בזה כלל וכלל! בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

חסיד יקר, אין לך מושג כמה גן עדן שתקבל על עריכתך המועילה (שנערכה אגב בדעת רוב מול יחיד). אם כי נדמה לי שיש קטע חיובי על ידידותו עם ר' חיים נאה שהושמט, לא? --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:54, 22 באפריל 2010 (UTC)

פשש, שלום, ידעתי שאתה ת"ח, למדן, מחבר ספרים, אבל לא ידעתי שיש לך מהלכים בשמיים - - - לך יש מושג כמה גן עדן אקבל? (אולי כדאי לשאול את ר' חיים אשכנזי, ע"ה על בסיס נאומו האחרון..) (-:. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

הרבי והחזון איש

לפני שאחשוב מה להשיב. אביא את דברי הרבי.

מתוך הספר "דיוקנו של חסיד" עמוד ק

הרבי והחזון איש

פיני · (טובת הזולת) 07:05, 23 באפריל 2010 (UTC)

ובספר הנזכר עמוד קט -

הרבי והחזון איש 2

פיני · (טובת הזולת) 07:11, 23 באפריל 2010 (UTC)

בוודאי ידוע לך שישנם נוסחים אחרים על מה שאמר הרבי לאחר הביקור אצל הקופישניץ - עדותו של ר"י קרינסקי למשל, על שאין לדבר נגדו כי הי' ירא שמיים, וגם לימודו הי' מתוך יר"ש. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

מקור לדברי ר"י קרינסקי? פיני · (טובת הזולת) 09:23, 23 באפריל 2010 (UTC)

מופיע במשבחי רבי. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

מצאתי בע' 126: "יהודי שנמצא כבר בעולם האמת אין לדבר אודותיו (ביקורת?)., כנראה היה ירא שמים. [אחד הנוכחים: הוא היה ג"כ למדן] אך גם זה היה ביראת שמים".

מסקנה: היה למדן, ירא שמים, העיקר אצלו לחלוק על חסידים, לא הביא שמחה לבני ברק. פיני · (טובת הזולת) 11:12, 23 באפריל 2010 (UTC)

פיני, לא מתאים לך. הרבי דיבר על מחלוקתו על ר' חיים, אבל לא על כללות מהותו שהיא "לחלוק על חסידים". צריך להפריד. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 13:10, 23 באפריל 2010 (UTC)

מבחינתי הדיון מוצה. היודעים יכניסו מה ששייך לתוך הערך. תודה. פיני · (טובת הזולת) 14:32, 23 באפריל 2010 (UTC)

קטע מגוחך

חסידי חב"ד התייחסו אליו בצורה מורכבת. להלן אפיזודה הקשורה בכך: הרה"ח ר' משה ארנשטיין משפיע ראשי בישיבת חח"ל צפת מספר, כי בבני ברק היו ידועים שני חסידים בלבד שהחזיקו באתרוג קאלאבריה. ורבים העדיפו לברך דווקא על הקטן ואחד החסידים הסביר זאת "כי אין באתרוג זה שיעור חזון איש". עד כאן.

מי הם מספר החסידים האלמונים שדעתם חשובה כל כך עד שתייצג את דעת חסידי חב"ד? והאם בכלל קיים מושג כזה שמביאים התייחסויות של חסידי חב"ד (אלמונים) לצד התייחסויות של רבותינו נשיאינו? --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 17:47, 28 באפריל 2010 (UTC)

השאלה היא אחרת לחלוטין. מדוע נראה מבין השורות, כי אלו שהיו בסביבת הרבי, ועוד חסידים שונים, תיעבו את החזו"א, וניסו כל העת ללכלך אותו? לכאורה הוא היה צדיק גדול? פיני · (טובת הזולת) 06:29, 4 במאי 2010 (UTC)

השאלה היא האם זה אכן היה... (מלבד מספר חסידים אלמונים, שכותב השורות המוזרות לא ראה אפילו לציין מי הם, וכנראה שהדבר לא היה מוסיף כבוד) --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ' באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 06:34, 4 במאי 2010 (UTC)

וכאשר זמן קצר לאחר פטירתו, אנשים שעמדו ליד הרבי, כנראה חסידי חב"ד, החלו לדבר בגנותו. מי אלו היו? גם אלמונים שנסעו סתם כך עם הרבי? וכאשר ר' פול'ע דיבר על כך שהחזו"א מקנא וכו', למה זה היה? ואי איזכורו בספרים חב"דיים ובמיוחד בתורת הרבי? ולמה כאשר הרבי מדבר ולא פעם אחת על דברים שידוע שיש בהם את דעת החזו"א, הרבי לא מזכיר את דעת "פוסק וגדול הדור"? תנסה לברר אצל אנשים שחיו באותם שנים. פיני · (טובת הזולת) 06:39, 4 במאי 2010 (UTC)

על ראשון ראשון:

א. הדיבור בגנותו - הרבי מחה! (ודרכן של חסידים לבטל כעלה יבש את כל מי שלא נכנע לגמרי לרבי. נו, גם לחסידים יש יצה"ר, ניט?)

ב. הדיבורים של ר' פולע היו לדעתי יותר מהכוונה להדגיש את החיסדון באי לימוד החסידות, והגדלת כבוד וחשיבות לימוד החסידות.

ג. אי אזכורו בספרים חסידיים - אשיב לך למשל: האור שמח והאבן האזל, שני גדולים ליטאים שמעולם לא נלחמו נגד חב"ד, ואף ההפך, נזכרים כ"א מהם בספרי הרבי רק פעם אחת. ז"א: שאם לא היתה את השיחה היחידה ההיא שבו הרבי הזכיר אותם במקרה, הרי שגם הם לא היו מוזכרים כלל! והסיבה פשוטה - לא תמיד יש מקום לצטט מכל אחד.

ד. את דעתי לא אשנה, וזו היא דעת רוב חסידי חב"ד, השפויים ואשר מאמינים ש(חוץ מהרבי) יש גם רבש"ע (ולהוציא כמה אנשים שיצאו נגדם לאחרונה ואכמ"ל). השולחן ערוך לא משתנה בשום פנים ואופן מדיעות של חסידים אלו או אחרים שנדברו בעידן דריתחא, ואפילו לא מדיוקים (אינטרסיים) משיחה זו של הרבי או אחרת. כבוד התורה הינו סימן שלם בשולחן ערוך!!

הרבי ידע בדיוק מה שהוא רוצה להגיד, וידע את הגבול הדק שבין זלזול בכבוד התורה למה שאכן אמר ועשה, ואף עצר אחרים מהפגיעה בגבול הדק, ולכן מי שעושה על דעת עצמו ו"מהדר" בהאדרת כבוד החסידות וביטול היש של כל מי שלא זכה לטעום מאורה (גם אם היה עובד ה', גאון, מנהיג ומזכה הרבים) - עושה זאת על חשבון עצמו בלבד! --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ' באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 06:50, 4 במאי 2010 (UTC)

חושבני כי בכדי לדון בצורה רצינית בנידון, עלינו קודם כל לדעת מה מקור הבעיה. למה חסידים התנגדו לחזו"א, היו הרי אין סוף רבנים ליטאים שלא למדו חסידות? פיני · (טובת הזולת) 06:53, 4 במאי 2010 (UT

הסיבה פשוטה: דנו אותו לכף חובה, וחשבו שיש לו מלחמה אישית עם החסידות, בעוד שהוא עצמו אהב חסידים כידוע

בעקבות הטעם המריר של מלחמה מרה עם המתנגדים מימי אדה"ז והגר"א, הרי כל מי שלא מסכים לדעתו של פוסק חסידי, - כך לפי מהלך מחשבתם - כוונתו להתנגד לתנועת החסידות.

למעשה, הרבי סבר אחרת. שהרי אם הרבי היה סבור שיש לו אכן מטרה לעורר מחלוקת והתנגדות, היה אומר עליו מה שאמר על אותו ראש ישיבה, שאינו נחשב לתלמיד חכם ואסור להתייחס אליו כלל כאל כזה וכו'. בכל זאת אנו להפתעתינו מוצאים את הרבי משתיק אחרים שדיברו בגנותו כשהוא אומר שמדובר באדם שפשוט מפחד מהשי"ת, ירא שמים, וגם לימודו הינו מתוך יראת שמים...

אלא מאי? הרבי סבר שהאדם הינו צדיק ומטרתו אינה לעורר ח"ו מחלוקת על חסידים, אלא פשוט מתוך קנאות חריפה לדרכו בהלכה.

ושוב פעם: מה עם סימן שלם בשולחן ערוך, הלכות כבוד התורה, האם אכן כאשר מדובר באחד שלא היה חסיד ההלכות אינן תקפות. אם התשובה - "כן", ההלכות אינן תקפות במקרה כזה", אבקש להוסיף זאת למהדורה החדשה של שולחן ערוך הרב הלכות כבוד התורה אם התשובה "לא", אז יש חובה לשמור על כבודו כמו ששומרים על כבוד של ספר תורה, וכמאמר הגמרא כמה טפשאי הנהו בבלאי דקמו מקמי ספר תורה ולא קמו מקמי תלמיד חכם. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ"א באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 03:39, 5 במאי 2010 (UTC)

כמה חבדפדים הפכו לעו"ד של החזו"א אשר בז לכל הקדוש לנו, ועוד א' הגזים כאן וכותב עיין במעשה איש. שהוא ילך לעיין בכל תולדותיו של החזו"א, אבל אנו נלמד קודם את ספרי התולדות. 192.114.7.250 08:10, 5 במאי 2010 (UTC)

תבנית לעריכה

אם סיבת התבנית היא בגלל שזה לא אנציקלופדי, ליהוי ידוע שלא ניתן לקצר את הערך עוד, הוא מספיק אנציקלופדי. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ט באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 14:37, 3 במאי 2010 (UTC)

יחידי סגולה

את הפרטים מהספר 'יחידי סגולה',לקחתי מתוך הספר עצמו, ואני מתפלא שמאן-דהו, ניסה להכניס דברים לא נכונים בעליל, בכדי ליצור רושם מוטעה. יוסף הלוי.

מי הוא זה ואיזה הוא? מה הכניס? מי עיוות? --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ"א באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 14:57, 5 במאי 2010 (UTC)

הבנתי. יוסף הלוי אומר, כי ההתנגדות של הרבי לספר היה בגלל שהגדילו את כבוד החזון איש לאין ערוך מעל הריי"צ, ולא בגלל שהרבי ח"ו לא סבר שצריכים להקדיש פרק לחזו"א. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ"א באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 15:34, 5 במאי 2010 (UTC)

אולי כוונתו, שבגירסאות קודמות נכתב כי בספר יש פרק על ר' חיים נאה. ומכך היה ניתן להסיק שכוונת הרבי למחלוקת חזו"א והגרא"ח, ומכיון שהנ"ל מחק את העובדה כי יש שם פרק על הגרא"ח, כנראה שאין שם כזה פרק, וכוונת הרבי על המחלוקת היא בין החזו"א לאדמו"ר הריי"צ. ושוב חזרנו לאותה שאלה ניצחית - מה בסיס המחלוקת בין חזו"א לחב"ד? פיני · (טובת הזולת) 08:37, 10 במאי 2010 (UTC)

יחס הרבי

מתוך הערך: בשנת האבילות אחרי הרבי הריי"צ, הרבי התפלל בחדר של אדמו"ר הריי"צ, ולאחר התפילה, שוחח עם הנוכחים. פעם אחת שאלוהו בדבר שיעור הטלית קטן, ואמר שישנו טלית קטן מכ"ק חותנו וצריך למודדו, כי שיעורו קטן מהשיעורים הגדולים, אמנם בדרך כלל יש לסמוך על שיעוריו של ר' חיים נאה, חמי אחז מהלימוד שלו. הרב ר' יואל כהן אמר: והרי יש איזה שיעור של אחד החזון איש. על כך ענה הרבי: הוא אומר "אחד" החזון איש. הם נותנים לו פידיונות, והוא אומר מישהו אחד. אחר כך אמר על פסקו של החזו"א: זה בודאי כלום, העיקר לחלוק על חסידים. [2].

המקור לסיפור הוא הספר "דיוקנו של חסיד". אין לי מושג מהי האמינות של הנכתב בספר, אבל בשביל לכתוב בשם הרבי משפט כזה, צריך מקור מוסמך וברור. כל אמרה בשם הרבי מוכרחת מקור, וכל שכן אמרה כזאת. --chabadnik - שיחה 14:56, 23 באוגוסט 2010 (UTC)

לסיפור יש זקן לבן וארוך, והוא ידוע מזה עשרות בשנים מתוך יומן ישן ואיש לא הכחישו. אם אתה מרגיש 'חוקר' תפנה למי שמספר את הסיפור - ר' יואל כאהן. פיני · (טובת הזולת) 03:03, 24 באוגוסט 2010 (UTC)