בר מצוה
בר מצווה הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות.
ישנן שיחות רבות של הרבי בענין, ולוקטו על ידי ארגון [היכל מנחם]] בספר שערי בר מצווה.
על הפסוק[1] "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר[2], שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו הי"ד. ואז אמר דוד, שהקב"ה "אמר אלי בני, אתה אני היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפלה"[3] נמשכה בו נשמה קדושה.
מדריגת הבר מצווה גדולה מעת הברית-מילה שבה נכנסת נפש האלקית, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתחלת שולחן-ערוך[4], אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"[5], ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות[6].
ולכן עשה רבי שמעון סעודה ושמחה גדולה בשעה שרבי אלעזר ברי' נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש[7].
