רבי יוחנן הסנדלר
התנא האלוקי רבי יוחנן הסנדלר, תנא בן הדור האחד-עשר, הדור הרביעי לחורבן הבית השני, יליד אלכסנדריה שבמצרים[1].
מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים [2], ויש אומרים מפני שהיה נוקב מרגליות [יוחסין], אך יתכן גם שמקור הכינוי הוא בכך שנולד באלכסנדריה.
היה תלמידו של רבי עקיבא [3], והיה אחד משבעת תלמידיו האחרונים שמלאו את ארץ ישראל בתורה [4]. על קשריו העמוקים עם רבו הוא מעיד בויכוח עם רבי מאיר: שימשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שימשת יושבות [5].
היה אחד משלושת החכמים שבקשו לעזוב את ארץ ישראל בכדי ללמוד אצל רבי יהודה בן בתירא (השני) בנציבין, אך נמלכו בדעתם וחזרו, מפני שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה {{הערת שוליים|ספרי דברים פיסקא פ.}.
אמרותיו
רבי יוחנן הסנדלר אומר: כל כנסיה שהיא לשם שמים - סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים [6].