רב (אמורא)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־00:16, 22 ביולי 2010 מאת שלום (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{בעבודה}} כאשר אח דמתלמידיו של בעל שם טוב הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב את המאמר הבא במסכת שבת{{…)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

כאשר אח דמתלמידיו של בעל שם טוב הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב את המאמר הבא במסכת שבת
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

אויף דעם מאמר:

אמר רב הונא היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת, מונה ששת ימים[1] ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר – רב הונא – סבר כברייתו של עולם[2] ומר – חייא בר רב – סבר כאדם הראשון[3]

מפרש הבעל שם טוב: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול,והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה ספירות , ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.

העבודה של שבת היא תפילה, והעבודה של ימי החול היא תורה. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר רש"י מיום ששם אל לבו שכחתו, ואח"כ משמא יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם קבלת עול מלכות שמים, שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד תורה לשמה, אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל עבודת הבירורים, ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.

  1. מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי – רש"י.
  2. ימי חול נמנו תחלה – רש"י.
  3. שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת הי' – רש"י.