חָח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חָח הוא בלשון התורה[1] עגיל - תכשיט על האוזניים[2].

בתרומת המשכן

חָח היתה אחת מתרומות שהנשים הביאו עבור בניין המשכן שבמדבר.

בעבודת האדם

המשכן היא נצחית, וכל הענינים שהיו בבניין המשכן הם מהווים הוראה להאדם בעבודתו לבורא, ובפרט בבנין המשכן ומקדש הפרטי - הבית היהודי.

ההוראה היא שיש לשמוע ולצייט לההוראות של גדולי ישראל, ההוראות של תורתנו הקדושה, בהאופן איך שצריכים לחנך את הילדים, ואיך שצריך להתנהל הבית היהודי.

וגם יש בזה עוד הוראה, שיש להורים להקשיב ולשמוע איך שהילדים מדברים בין עצמם, ואיך שהם מדברים עם חבריהם וחברותיהן. שהאופן ומה שמדברים בא מהבית. ולכן ההורים צריכים להיות דוגמא טובה לההנהגה וחיים הכי נאותה ועדינה, על פי הוראות תורותינו הקדושה[3]}}

ראו גם

הערות שוליים

  1. פרשת ויקהל, שמות לה, כב.
  2. לפי פירוש האבן עזרא (שמות לה, כב). לפי פירוש רש"י היא תכשיט על הזרוע. ראה ההוראה בזה ערך כומז.
  3. משיחת י"ב-כ אדר תרצ"ד לנשי ישראל, לקוטי דיבורים (אידיש סוף חלק ג') לה"ק ח"ה ע' 1184.