נזם
נזם הוא בלשון התורה<ref name=":0">פרשת ויקהל, שמות לה, כב.}} עגיל - תכשיט על האף[1].
בתרומת המשכן
נזם היתה אחת מתרומות שהנשים הביאו עבור בניין המשכן שבמדבר[2].
בעבודת האדם
המשכן היא נצחית, וכל הענינים שהיו בבניין המשכן הם מהווים הוראה להאדם בעבודתו לבורא, ובפרט בבנין המשכן ומקדש הפרטי - הבית היהודי.
ההוראה היא שיש צורך ב"חוש הריח" בכדי להבחין עם איזה סוג חברים מסתובבים הילדים, איזה חברים מגיע להם ולאיזה חברים הם הולכים, האם זה חברות טובה או לא, איזה השפעה יש לחברות עליהם[3].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ לפי פירוש האבן עזרא (שמות לה, כב).
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:0 - ↑ משיחת י"ב-כ אדר תרצ"ד לנשי ישראל, לקוטי דיבורים (אידיש סוף חלק ג') לה"ק ח"ה ע' 1184.