רצפת העזרה

רצפת העזרה של בית המקדש היתה עשויה מאבנים יקרות, המחוברים ודבוקים לאדמת הר הבית.

חובה לעמוד עליה דווקא, ואסור שיהיה דבר המפסיק בין רגלי הכהנים לבינה. גם דם הקרבנות נחשב לחציצה, ולכן למרות ששבח הוא לכהנים שמהלכים עד ארכובותיהם בדם, דבר המצביע על מרבית הקרבנות שמביאים בני ישראל, לא נאמר הדבר בכהנים בשעה שהם עובדים את עבודת בית המקדש.

אם נעקרה אבן מרצפת העזרה, גם אם שהיא עומדת במקומה, הואיל ונתקלקלה פסולה, ואסור לכהן העובד לעמוד עליה בשעת העבודה עד שתקבע בארץ.

קדושת הרצפה כמזבח

לפי שיטת התנא רבי יהודה, בימי שלמה המלך קידשו את רצפת העזרה שיהיה עליה קדושת המזבח, וניתן יהיה להקריב עליה קרבנות, וזאת מכיון שלא היה די מקום על המזבח הרגיל כדי להקריה קרבנות.

עם זאת, זריקת דם הקרבנות צריכה להיות דווקא על המזבח עצמו. אחת הסיבות לכך היא מפני שעל המזבח עליו זורקים את הדם, להיות רבוע, ועם יסוד וסובב

קדושת רצפת מזבח הקטורת

הרצפה שעל מזבח הקטורת, יש לה קדושת מזבח, וניתן להקריב עליה קטורת גם כשהמזבח לא קיים.