משה בן נחמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי משה בן נחמן, הידוע בכינויו הרמב"ן, נולד בי"א ניסן ה'ל', היה אחד מגדולי הראשונים חכמי ספרד.

מלבד חכמתו הגדולה והעצומה בתורת הנגלה, עליו כותב החיד"א שלגדולתו אין חקר וכל רז לא אניס ליה, ידועה גם גדלותו בחכמת הקבלה, ובמידה מסוימת יש הטוענים כי חכמתו בנושא זה היא מיוחדת מעל שאר גדולי הראשונים.

חכמי הדורות אמרו כי בספרו על התורה גנוזים סודות רבים בתורת הקבלה.

רבו בתורת הקבלה היה ר' אליעזר מגרמייזא בעל הרוקח.

בחסידות חב"ד קיבלו להלכה את דיעותיו במיוחד בנושא תחיית המתים, ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו הרמב"ם כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני גאולה ומשיח, בנושא זה העדיפו את דעת הרמב"ן ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים.