משה טרשצ'אנסקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב משה טרשצ'אנסקי (תרי"ט - כ"ב טבת תש"ב) היה רבה של העיר קרמנצ'וג באוקראינה בין השנים (תרס"ו - תש"ב), ניהל התכתבויות הלכתיות עם גדולי דורו. התפלל בנוסח חב"ד ונהג בחלק ממנהגי חב"ד.

תולדות חייו

הרב משה טרשצ'אנסקי נולד בקרמנצ'וג בשנת תרי"ט לאביו הרב שאול טרשצ'אנסקי משדה לבן שהיה צאצא ישיר להרה"ק רבי מאיר מרגליות תלמידו של הבעש"ט ולרבי חיים הכהן רפפורט מלבוב[1], ולאמו הרבנית מרת חנה גיטל בתו של הרב משולם זוסיא אהרן יעבץ מקרמנצ'וג.

תחילת דרכו

מילדותו התחנך אצל דודו הגאון הרב ישראל יעקב יעבץ רבה של העיר קרמנצ'וג [2], וכבר מגיל צעיר התבלט בכישרונו ובידיעותיו הרבים, בשנת תר"ם בהיותו בחור בן עשרים ואחת בלבד התכתב עם הנצי"ב מוולוז'ין[3], ובמענה של הנצי"ב אליו בתחילת המענה הוא כותב: שאלת חכם חצי תשובה.

עוד לפני נישואיו הונחה לפניו הצעת רבנות נכבדת בלובני, אך בשל התערבותו של האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל והפצרותיו בפני דודו הרב ישראל יעקב יעבץ לבסוף מונה לתפקיד הרב אלתר גיסו של האדמו"ר מהורינסטייפל[4].

הסמכה לרבנות

הרב טרשצ'אנסקי הוסמך לרבנות מצעירותו על ידי גדולי הדור: הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא, הנצי"ב מוולוז'ין , האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא, והאדמו"ר רבי מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)[5].

נישואיו

בט"ו באב שנת תר"ן בא בברית הנישואין עם הרבנית שרה רייזל בתו של הרה"ק רבי שלמה מטולטשין בנו של הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של האדמו"ר רבי שלמה מקרלין[6].

לאחר נישואיהם התגוררו הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו בטולטשין למשך זמן קצר, וכבר במהלך אותה השנה הם עברו להתגורר בעיר קרמנצ'וג והוא נכנס לעבודת הכלל לסייע לדודו הגדול הרב ישראל יעקב יעבץ רבה של העיר[7], באותם הימים התרחש אירוע נורא בקרמנצ'וג כשאשה צעירה מתושבות העיר נותרה עגונה והרב טרשצ'אנסקי כתב קונטרס נרחב אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי כדי להתיר אותה מעגינותה[8].

בשנת תרנ"ב הונחה לפניו משרת רבנות נוספת הפעם בעיירה האדיטש, אך גם הצעה זו ירדה מהפרק בשל מחלוקת שהתגלעה עם האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט שדרש את חזקת הרבנות במקום לבן משפחתו וגם במקרה זה התערב דודו הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג והורה לו לחזור לקרמנצ'וג ולוותר על משרת הרבנות הנ"ל[9].

בשנת תרס"ד הוצעה בפני הרב טרשצ'אנסקי משרת רבנות נוספת בעיר בוכמוט, את ההצעה הזו הוא פסל בעצמו בשל הריחוק הרב ממקום מגוריו ובשל צביונה של העיר בוכמוט שהיה שונה בתכלית מהעיר קרמנצ'וג שהייתה נחשבת כעיר תורנית ואף זכתה בשל כך בתואר: "ירושלים דאוקראינה"[10].

הכתרתו בכתר הרבנות

בשל שאיפתו רבת השנים של דודו הרב ישראל יעקב יעבץ לעלות לארץ הקודש[11] כדי לחיות בה את שארית ימיו ושנותיו מתוך מנוחת הנפש ובלימוד התורה[12] הוא העביר את חזקת הרבנות לאחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי במעמד נכבדי העיר, העברת חזקת הרבנות לוותה במאבקים לא קלים[13] ורק לאחר התערבותם של גדולי הדור כגון: רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולוזין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ורבנים נוספים[14] חזקת הרבנות הועברה לרב משה ללא עוררין והוא שימש בתפקידו כרבה של העיר קרמנצ'וג קרוב לארבעים שנה.

תקופת רבנותו

במהלך תקופת רבנותו כרב העיר הרבה הרב טרשצ'אנסקי להתכתב עם גדולי דורו כגון: רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא[15], הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא[16], רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", רבי חיים ברלין, האדמו"ר רבי גרשון חנוך הניך מראדזין בעל ה"סדרי טהרה"[17], האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל, האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא ועוד.

אחת מהתכונות הבולטות אצל הרב טרשצ'אנסקי היה הסדר המופתי שבו הוא התנהל, וכפי עדות בנו הרב שלמה טרשנסקי[18] הוא ניהל חיים מסודרים ביותר ומצא זמן לכל עיסוקיו הרבים: להשיב לשאלות הלכתיות מסובכות, וגם ללמוד תורה, ולחדש חידושים בחסידות במדרשים ובשאר מקצועות התורה[19], כל זה התאפשר עד לפרוץ המהפכה הבולשביקית ברוסיה בשנת תרע"ז[20].

עם פרוץ המהפכה למרות הרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי המשיך בפעולותיו לחיזוק היהדות בין תושבי עירו והמשיך להשיב לשואלים בסתר מקרב תושבי עירו בדברי הלכה, בזכרונותיו של הרה"ח ר' מאיר גורקאוו הוא מתאר שגם חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר היו מפנים אליו את שאלותיהם בהלכה ושמו נודע לתהילה ותפארת בכל המחוז של העיר קרמנצ'וג[21].

ועידת הרבנים בקורוסטין

בשנת תרפ"ז התקיים כינוס הרבנים היחיד לאחר פרוץ המהפכה בברית המועצות בעיר קורוסטין, הכינוס התקיים למרות שהרבנים שהשתתפו בכינוס סבלו מאיומים ומרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי שהתנגד בחריפות לכל פעילות דתית כלשהי[22].

נשיא הכינוס בקורוסטין היה הרבי הריי"צ, ואחד ממשתתפיו היה הרב טרשצ'אנסקי[23] שדרש במהלך הכינוס על הפסוק "ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א, י"ד) שהתשועה תלויה בכך שהרוב יהיו באופן של יועץ (יחיד) שתהיה אחדות דעים בין רבני הכינוס[24].

נסיונות החילוץ מעמק הבכא הסובייטי

במהלך השנים היו בפניו מספר הזדמנויות להיחלץ מעמק הבכא אך בשל נאמנותו לשיטתו של הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי מווילנא שאין לרבנים לעזוב את קהילותיהם בשעה קשה זו הוא נשאר להתגורר בעירו ולהנהיג אותה בכל ענייני היהדות, לאחר מספר שנים כשהרדיפות התגברו פעל הרב חיים עוזר גורודז'ינסקי אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק שישיג עבור הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו אישור עלייה לארץ ישראל אך לאחר שהתקבל האישור המיוחל נחסמה דרכו, והוא נשאר בעמק הבכא הרוסי[25].

המלחמה וקץ השושלת הרבנית

בשלהי שנת תש"א פלשו הגרמנים לעיר קרמנצ'וג והרב טרשצ'אנסקי ומשפחתו ברחו על נפשם למקום מרוחק בברית המועצות הרחק מאימת המלחמה לעיר סרטוב ברוסיה, במנוסתו הרב משה נאלץ להותיר מאחור חיבורים רבים שכתב ולמעט דפי חידושים בודדים, רשימות דברים, וקטעים שונים ממה שהוא הצליח לקחת עמו הכל נותר מאחור[26].

בהגיעם לסרטוב נחלש מאוד כוחו של הרב טרשצ'אנסקי בשל תלאות הדרך והוא נפטר בגיל שמונים ושלוש שנים[27] בכ"ב טבת שנת תש"ב ומנוחתו כבוד בעיר סרטוב[28].

בכך הסתיימה לה תקופה של שמונים ושבע שנים של שושלת הרבנות בעיר קרמנצ'וג (תרט"ו - תש"ב) שהרב טרשצ'אנסקי ירש אותה מדודו הרב ישראל יעקב יעבץ ולפניו כן מסבו הרב משולם זוסיא אהרן יעבץ.

קשריו עם רבותינו נשיאנו

לפי עדותו של נכדו הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי מכפר חב"ד, הרב משה טרשצ'אנסקי היה מקורב מאוד לחסידות חב"ד, הוא התפלל בנוסח האריז"ל ואף נהג בחלק ממנהגי חב"ד[29].

בהקדמה לספר קונטרס ומעיין מתואר שבהגיע אגרת הקודש עם המאמר של ראש השנה לחסידות מאת אדמו"ר הרש"ב הייתה שמחה גדולה בעיר קרמנצ'וג שנמשכה כשלושה ימים במהלך ימים אלו באחד מאירועי השמחה הרב ישראל יעקב יעבץ והרב משה טרשצ'אנסקי פשטו את בגדיהם העליונים ורקדו מתוך שמחה ובמהלך הריקודים אמרו: "ברך ה' חב"ד לעבט, און ה' יתברך זאל געבן אז חג"ת זאל זיך אפלעבן"[30].

לאחד ששאל את הרבי על הנהגה זו של רבני קרמנצ'וג ותמה עליהם שהם תיארו ענייני קבלה וספירות ואמרו עליהם שהם חיים?? ענה הרבי על כך תוך שהוא משבח את רבני קרמנצ'וג שהם לא התכוונו לספירות הקבליות עצמם אלא להבדל בין חסידי פולין (חג"ת) לחסידי ליובאוויטש (חב"ד), והתבטא: ואמנם רבני קרמנצ'וג הם לא נביאים, אבל בני נביאים הם וכיוונו אל האמת[31].

באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ ישנם שני מכתבים ששלח הרבי לרב משה טרשצאנסקי שמתאורכים לט"ז תמוז תרפ"ט[32].

בתולדות לוי יצחק מתוארת התכתבות בין הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון רבה של העיר יקטרינוסלב לבין הרב משה טרשצ'אנסקי בנושא גיטין בעקבות שינוי שמה של העיר יקטרינוסלב לדנייפרופטרובסק[33].

במאמר "סוד אמונים" על י"ג עיקרי האמונה להרמב"ם חיבורו היחיד שהרב טרשצ'אנסקי הצליח להוציא בימי חייו הוא מרבה לצטט מתורתו של אדמו"ר הזקן מספר התניא ומליקוטי תורה, ונראה מכך שהייתה לו בקיאות רבה בתורת חסידות חב"ד[34].

ספריו

  • סוד אמונים על י"ג עיקרי האמונה לרמב"ם (ירושלים, תרס"ה).
  • זכרון משה - אודים מוצלים מאש - חידושי תורתו של הרב משה טרשצ'נסקי מהתנ"ך , מדרשי חז"ל, ותפילה יצא לאור על ידי בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א)

מלבד חיבוריו אלו הרב טרשצ'אנסקי חיבר במהלך חייו כעשרים חיבורים נוספים [35] בכל מקצועות התורה אך רובם ככולם אבדו, וחבל על דאבדין.

משפחתו

לקריאה נוספת

על אבותינו ועל יחוסם מאת נכדו הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי (כפר חב"ד, תנש"א).

בהקדמה לספר זכרון משה מאת בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א).

הערות שוליים

  1. ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בבקשתו שיתערב לעזרתו במינויו כרב העיר הוא מפרט שם את ייחוסו הרם מצד אביו ומצד אמו כאחד הטיעונים לזכותו לתפקיד .
  2. הקדמה לספר תשובות מהרי"ש.
  3. שו"ת משיב דבר סימנים מ"ג ו-מ"ד.
  4. מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.
  5. באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי לפני מינויו כרב העיר הוא מפרט את כל תעודות הסמיכה שהוא קיבל לרבנות מהרבנים המוזכרים לעיל, תעודות הסמיכה הללו השתמרו אצל הרב טרשצ'אנסקי בבריחתו מהגרמנים ואחר כך אצל נכדו הרב חיים עוזר מרינובסקי ופורסמו לימים בספר על אבותינו ועל יחוסם.
  6. מתוך הזמנה שנשלחה מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.
  7. ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ובו הוא מתאר את הסיוע רב השנים לדודו הרב ישראל יעקב יעבץ שהתקשה להתמודד לבדו עם כל טרדות העיר.
  8. מתוך קונטרס להתרת עגונה שנשלח מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי, תיאור על קונטרס זה מופיע ברשימת החיבורים בהקדמה לספר זכרון משה.
  9. מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.
  10. ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד ושיתף אותו בהצעת הרבנות שהונחה לפניו ובהתלבטות הקשה שלו בעניין בשל צביונה של העיר שאנשיה היו רחוקים מקיום תורה ומצוות ובשל ריחוקה הפיזי מקרמנצ'וג עיר מגוריו.
  11. שאיפה זו באה לידי ביטוי במכתבים רבים שהרב ישראל יעקב יעבץ שלח אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי וביקש ממנו פעמים רבות לסייע לו בנסיונותיו לעלות לארץ ישראל, ואף התעניין דרכו על אופן ההסתדרות שלו בארץ.
  12. כפי שמתואר בהקדמתו של הרב ישראל יעקב יעבץ לספרו תשובות מהרי"ש.
  13. במכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד הוא מתאר את חזקת הרבנות שמגיעה לו לפי ההלכה ומפרט במכתב את ההתנגדויות מצד אנשי מדון בעירו להעברת הרבנות בשל אינטרסים אישיים.
  14. על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45 ואילך.
  15. כתב היד המקורי השתמר על ידי משפחת מרינובסקי ופורסם לימים בספר זכרון משה עמוד קס"ד.
  16. מכתביו בכתב ידו שנשתמרו במכון שוקן בירושלים.
  17. מופיע בספר סדרי טהרה וכמו כן בספר זכרון משה עמוד קס"ט.
  18. בהקדמתו לספרו זכרון משה.
  19. באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי הוא כותב שהוא כבר חיבר חיבורים רבים והם מוכנים לדפוס וכשהזמן יתאפשר הוא יעביר אותם להגהה, אך בפועל ככל הנראה הדבר התעכב ולאחר פרוץ המהפכה ברוסיה לא התאפשר יותר.
  20. בהקדמה לספר זכרון משה.
  21. ספר הזכרונות מאת ר' מאיר גורקאוו עמוד 22, מופיע גם בהקדמה לשו"ת מהר"י תומרקין.
  22. הפרק על הוועידה הקורסטונית בספר תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמוד פ"ז.
  23. תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית.
  24. פורסם בגליון כרמים.
  25. המכתב ששלח הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי אל הרב ראי"ה קוק מופיע בספר אגרות ר' חיים עוזר כרך ב'.
  26. בהקדמה לספר זכרון משה, ומופיע גם כן בספר על אבותינו ועל יחוסם.
  27. בהקדמה לספר זכרון משה נרשם שמונים וארבע שנים, אך בשל שנת לידתו בתרי"ט כנראה שחלה טעות.
  28. בהקדמה לספר זכרון משה.
  29. על אבותינו ועל יחוסם עמוד 89.
  30. הקדמה לקונטרס ומעיין עמוד 25.
  31. על אבותינו ועל יחוסם עמודים 89-90.
  32. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך ט"ז עמוד תקכ"ד.
  33. תולדות לוי יצחק כרך א' עמוד 167, ובהקדמה לספר זכרון משה.
  34. סוד אמונים עמוד ג' הערה ד' ובעוד מקומות רבים נוספים.
  35. ראה רשימת חיבורים שנאבדו בסוף ההקדמה בספר זכרון משה.
  36. אגרות קודש כ"ק אדמו"ר כרך כ"ג אגרת תתקכ"ט.