קונטרס אחרון - ספר התניא
המונח "קונטרס אחרון" מפנה לכאן. לערך העוסק בקונטרס אחרון שכתב אדמו"ר הזקן על השולחן ערוך, ראו קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
קונטרס אחרון - על ספר התניא הוא החלק החמישי מתוך חמשת חלקי ספר התניא, שנכתב על ידי אדמו"ר הזקן במהלך כתיבת הלקוטי אמרים עצמו, במטרה לבאר וללבן בהרחבה ענינים שנכתבו בקצרה ובתמצית בגוף ה'לקוטי אמרים', על מנת שלא להעמיס על הרצף (זאת בדומה למה שכתב קונטרס אחרון על השולחן ערוך, בו ביאר ופלפל ודייק כיצד הגיע למסקנה ההלכתית שכתב בשולחן ערוך עצמו).
חלק זה כולל תשעה סימנים, והוא צורף לתניא רק במהדורות שנדפסו לאחר הסתלקותו.
הרחבה
במהדורה הראשונה של ספר התניא כפי שנדפס בחייו של אדמו"ר הזקן לא נכללו החלקים של אגרת הקודש וקונטרס אחרון, ורק במהדורה הראשונה שנדפסה במהלך השנה שלאחר ההסתלקות, צירפו בניו את החלקים הללו[1].
בהסכמה שצירפו לספר התניא כתבו כי "מחמת שבכמה מקומות הציב לו ציונים בספר לקוטי אמרים שלו, ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, ומה גם בשביל דבר שנתחדש בו - קונטרס אחרון על איזה פרקים אשר כתב בעת חיברו הספר לקוטי אמרים, פלפול ועיון עמוק על מאמרי זוהר ועץ חיים ופרי עץ חיים שנראים כסותרים זה את זה, וברוח מבינתו מישבם כל דיבור על אופניו שכתב בלקוטי אמרים, ראו ראינו שראוי ונכון לחברם עם ספר לקוטי אמרים".
למרות שבלשון ההסכמה של בני המחבר חיברו בין ה'קונטרס אחרון' לאגרת הקודש, לפועל במהדורה הראשונה שצורף חלק זה, נקרא גם הקונטרס אחרון בשם אגרת הקודש, וגם לאחר שחילקו אותו במהדורות הבאות והוא נדפס עם כותרת נפרדת, נחשב בכמה מקומות יחד עם אגרת הקודש ל'חלק רביעי' של התניא[2].
פירוט הסימנים שבקונטרס אחרון
הקונטרס אחרון כולל בתוכו תשעה פרקים ('סימנים'), כאשר שש הראשונים מתוכם מבארים באופן מובהק ענינים מסויימים שהוזכרו בקצרה בלקוטי אמרים, ועוסקים בכללות הפעולה של תורה ומצוות ועבודת השם מתוך אהבה ויראה ומתוך התקשרות לקב"ה, ואילו השלושה האחרונים[3] דומים בתוכנם לאגרות המופיעות בחלק של אגרת הקודש ועוסקים בענינים פרטיים:
- להבין איך הקורא - מרחיב במבואר בפרק מ', שיראה ואהבה הם כנפיים בלבד שעל ידם מתרומים התורה והמצוות למעלה, באמצעות הסבר כיצד הקורא בסיפורי המעשיות שבתורה מתקשר בחכמה העליונה, ותיווך בדברי הזוהר אודות פעולת ההרהור.
- עיין עץ חיים - מרחיב במבואר בפרק מ"א, אודות המשכת אלוקות בעולם דווקא על ידי קיום מצוות מעשיות.
- להבין מה שכתוב בשער היחודים - מרחיב במבואר בפרקים ל""ט-מ' על מצוות ותפילה שלא בכוונה, והמקום שלהם
- להבין מה שכתוב בפרי עץ חיים - כעין סיכום והוספה על המבואר בחלקים הקודמים, שבדורותינו אלה עיקר הבירור הוא על ידי תפילה דווקא (זהו הפרק הארוך ביותר בחלק זה של התניא).
- ולהבין פרטי ההלכות - מבאר כיצד החלקים בתורה שאינם שכיחים ואינם נוגעים למעשה, פועלים גם הם בעולם.
- דוד זמירות קרית להו - ביאור הבחינה שבתורה שלמעלה מהעולם, שהיה שעשועים של הקב"ה עצמו.
- וצדקה כנחל איתן - ביאור מעלת הצדקה.
- הנה לא טובה - תוכחה לאחת מקהילות החסידים שלא איפשרו לאלו שמאריכים בתפילה לשמש כשלוחי ציבור ולעבור לפני העמוד, וביאור החיוב להאריך בתפילה.
- הוכח תוכיח - תוכחה נוספת של אדמו"ר הזקן אודות סדר התפילה במושבות החסידים, ותקנת חלוקת הש"ס, והוספה בלימוד הלכות שבת ומניעה משיחה בטלה בשבת ושמירתה לעניני קדושה בלבד.
הערות שוליים
- ↑ [וראו שיחת פרשת וישלח י"ח כסלו תשכ"ג שאדמו"ר האמצעי הוא חלק מ'בני המחבר' שצירפו זאת, והוא הרי היה 'ממלא מקומו', שהפירוש בממלא מקום הוא שממלא את כל המקום כלומר שזהו המשך אחד, וכך אכן נקבע לדורות שהלימוד בתניא כולל את כל החלקים כולל קונטרס אחרון, שנחשבים לחלק אחד ממש עם התניא.
- ↑ לקוטי תורה ויקרא א, ג, ועוד. ספר השיחות תש"א עמוד 142. הערות מהרבי על שם הספר ושם חלקיו, נדפס בסוף ספר התניא, אחרי רשימת 'דפוסי תניא'. ושם, שככל הנראה אדמו"ר הצמח צדק עצמו סימן את הקונטרס אחרון כהמשך לאגרת הקודש, סימנים לג, לד, ואילך (כפי שמזכיר הרבי גם בשיחת שבת בראשית תשי"ד).
- ↑ כפי שמעיר הרבי עצמו. ראו פתיחה לקונטרס אחרון בשיעורים בספר התניא, ושם: "מסימן 'דוד זמירות קרית להו' ואילך". ובפרט שבמהלך 86 השנים מאז שנדפסו לראשונה ועד שנתקבעו בצורה כפי שהם מוכרים היום במהדורת דפוס וילנא, נעשו שינויים רבים בהדפסת האגרות, בסדר שלהם, ובכותרת שלהם (וראו מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן, הערה 8 השערה שאגרות אלו נדפסו לאחר קונטרס אחרון היות שלא היו לכתחילה בידי בני המחבר, והגיעו רק לאחר הסידור לדפוס של הקונטרס אחרון, ולכן מופיעים לאחריהם.