שמואל זלמנוב (קורסקר)
ר' שמואל זלמנוב (מכונה שמואל זלמנוב קורסקער[1]) נולד כבן זקוניהם של אביו ר' יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב (לאזאוויטש) וזוגתו מרת ביילא בעיירה לאזאוויטש הסמוכה לקלימוביץ, בשנת תרמ"ח, ונקרא שמו בישראל "שמואל" על שם כ"ק אדמו"ר המהר"ש (שנסתלק בי"ג תשרי תרמ"ג) שאביו היה מחסידיו.
כפי הנראה, קיבל את ראשית חינוכו במקום לידתו ומגוריו - לאזואוויטש.
כשהגיע בערך לגיל מצוות, שלחהו הוריו ללמוד תורה בישיבת אמצ'יסלאב.
בשנת תרס"ד כשהיה בן 17 שנה נתקבל ר' שמואל לישיבה הקדושה תומכי תמימים בעיירה ליובאוויטש, תחילה נשלח ללמוד בסניף הישיבה בעיר האראדישץ ואחר תקופה קצרה שם עבר ללמוד בישיבה שבעיר ליובאוויטש עצמה בעקבות אחיו הבכור, הרה"ח שרגא פייביש זלמנוב שלמד אף הוא שם.
לאחר נישואיו התגורר בעיר קורסק, ושימש בה כשוחט ובודק. בעיר זו הוא היה מחשובי החסידים המקושרים לאדמו"ר הריי"צ.
בשלהי חודש אלול, קרוב לימי הסליחות, זכה ר' שמואל ומשפחתו לעלות לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, שם שימש כמזכיר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. עם זאת המשיך בעבודת הקודש כשוחט ובודק, בהוראת אדמו"ר הריי"צ.
בתאריך ט' בניסן תשט"ז נפטר אחר מחלה קשה והוא בגיל 68 שנה. קהל גדול הלך אחר ארונו של מי שהיה מיקירי העיר תל אביב, השו"ב המפורסם, שלא היה אחד שלא הכירו. הוא נטמן בבית החיים בצפת בחלקת חב"ד, ושם מנוחתו כבוד על יד קברו של הרה"ח הר"ר ישראל אריה ליב שניאורסון אחיו של הרבי.
משפחתו
- בנו זאב וואלף זלמנוב היה מזכיר ועד כפר חב"ד.
- בנו ישראל יצחק זלמנוב.
- בנו יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב.
- בתו מרת בתיה, רעייתו של נפתלי קראוס - סופר ועיתונאי.
לקריאה נוספת
- זכרון שמואל - תולדותיו, אגרותיו ועוד. בעריכת נכדו ר' שמואל קראוס (הוצאת תשמ"ט)
הערות שוליים
- ↑ הכינוי "קורסקער" נועד להבדיל בינו לבין אחיינו, ר' שמואל זלמנוב - בן אחיו ר' שרגא פייביש זלמנוב.