אלברט איינשטיין

אלברט איינשטיין

אלברט איינשטיין (י"ט באדר תרל"ט - כ"ו בניסן תשט"ו) היה פיזיקאי יהודי זוכה פרס נובל לפיזיקה, ומגדולי המדענים בהיסטוריה.

תולדות חיים

נולד בי"ט באדר תרל"ט בגרמניה למשפחה יהודית. למד בבית ספר נוצרי, אך בבגרותו למד יהדות מפי מורה פרטי, ושמר מעט מצוות. בהמשך עזב את שמירת המסורת שלו, והחל ללמוד מדע. בגיל 16 נכנס ללמוד בגימנסיה.

בשנת תרס"ה התפרסמו מאמריו המדעיים המרכזיים הראשונים ביניהם תורת היחסות הפרטית.

בשנת תרע"ה פרסם את תורת היחסות הכללית.

בשנת תרפ"ג זכה בפרס נובל לפיזיקה.

בשנת תרצ"ב היגר לארצות הברית. עם פרוץ מלחמת עולם השנייה שלח מכתב לנשיא ארצות הברית רוזוולט בו הוא מביע את חששו מפני ניסיון גרמני לבנות פצצה אטומית. המכתב היה הגורם המכריע לפתיחת פרויקט מנהטן, שהסתיים בהטלת פצצות האטום על הירושימה ונגאסקי, ואיינשטיין היה מעורב בו.

נפטר בכ"ו בניסן תשט"ו.

דעתו על היהדות והאמונה

על אף היותו רחוק מהיהדות, האמין איינשטיין בקיומו של אלוקים. ובהיותו נפלא מהנבראים ואי יכולת הנבראים להשיגו.

במכתב משנת תרפ"ט, הוא תיאר את אמונתו באלוקים כך:

איני אתאיסט. איני יודע האם אני יכול להגדיר עצמי כפנתאיסט. הבעיה הכרוכה בכך עצומה מידי עבור מוחותינו המוגבלים. האם יורשה לי להשיב במשל? השכל האנושי, מאומן ככל שיהיה, אינו יכול לתפוס את היקום. אנו בעמדה של ילד קטן, הנכנס לספרייה ענקית שקירותיה מכוסים עד התקרה בספרים בשפות שונות רבות. הילד יודע שבהכרח מישהו כתב את הספרים הללו. הוא אינו יודע מי או כיצד. הוא אינו מבין את השפות שבהן הם כתובים. הילד מבחין בתוכנית ברורה בסידור הספרים - סדר מיסתורי, שאת טבעו אינו יכול להבין, אלא בקושי לחשוד בו. זוהי, לפי הנראה לי, גישתו של השכל האנושי, ולו הדגול והמתורבת ביותר, כלפי אלוקים. אנו רואים יקום מסודר באופן נפלא, הפועל לפי חוקים מסוימים, אבל אנו בקושי מבינים אותם. מוחותינו המוגבלים אינם מסוגלים לתפוש את הכוח המיסתורי שמניע את צבירי הכוכבים.

— המכתב פורסם באנגלית בשנת 1930 בספרו של ג'ורג' סילבסטר וירק(אנ') "Glimpses of the Great". לפי ציטוט באתר Pantheism.com

איינשטיין מסביר, שאי אפשר לומר שאלוקים גם הוא כפוף לטבע, רח"ל. מכיון שאף אחד אינו יכול לתפוס את כל מהלכי טבע היקום, ומוכרח שיש מעליהם כוח עליון, בלתי ניתן לתפיסה.

מכתב הרבי הריי"צ אודות איינשטיין

במכתב מי"ב אדר תר"צ, כותב הרבי הריי"צ לר' מנחם מענדל רוטשטיין (גביר ועסקן חסידי. ראו בערכו): "..נכון הדבר אשר ידברו עם בעלי עסקים יחידים שיש להם עסקים עם הסובייט שישפיעו על מנהלי הממשלה הסוביטית שלא ירדפו כ"כ את שומרי הדת. לפי מכתב הנ"ל הנה כבודו שי' חושב אשר צריכים להשתדל שהפרופיסור איינשטיין יהי' האיש המרכזי בזה. אם כבודו שי' חושב כך - אזי יהי' נחוץ לדעת אשר בהיות עכבודו בברלין יתוודע לאיינשטיין ולהכירו היטב אם הוא הוא האיש שיכול להיות המרכזי לדבר שכזה" .

עם הרבי

יש מי שאומר, כי פעם אחת הגיע איינשטיין לועידה עם מספר פרופסורים. במקום נכח מאבטח בשם תנחום לוין, שהיה מגיע הרבה לרבי הריי"צ ב-770, ואף הכיר את הרבי, שהיה קרוב משפחתו, מכיון שאמו של לוין הייתה מצאצאיו של הרב"ש בן הצמח צדק. לוין סיפר שהרבי, שכנראה הוזמן עקב ניסיונו בהנדסת חשמל, הגיע למקום ושוחח עם איינשטיין. לוין סיפר שהרבי הסביר לו את עניין הצמצום ולבסוף איינשטין הגיב בהתפעלות, שכעת הוא מבין את עניין 'מלוא כל הארץ כבודו'.

החוקר החסידי הרב יהושע מונדשיין הטיל ספק באמיתות סיפור זה באחד מטוריו, ואף טען שהוא לא התרחש כלל. וכן היו עוד חסידים נוספים שהסתייגו מאמינות הסיפור.

הרבי ותורת היחסות

בשיחות ובמכתבים בהם התייחס הרבי לעניין הילוך השמש, הסביר הרבי שבעוד בעבר, כשהשיטה המקובלת הייתה שכדור הארץ מסתובב סביב השמש (שיטת קופרניקוס), ניסו המפרשים להתאים את דברי התורה בתירוצים דחוקים לשיטה, הרי כיום כשתורת היחסות, שקובעת שאי אפשר לדעת מי הוא העומד ומי הוא המסובב, היא המקובלת בעולם, אין צורך בכלל לנסות להמשיך להתאים את דברי התורה הפשוטים, לטענת החוקרים.

באחד ממכתביו אומר הרבי שהעוסקים בתורת היחסות טעו והסיקו "מסקנות מוזרות במאוד" בעניין הזמן.

במכתב נוסף מעיר הרבי אשר תורת היחסות "אינה אלא השערה והשתדלות לבאר בדרך אפשר חלק מתופעות הטבע - אין כל הצדקה להכניס מושגים החלטים" ואין לקבלה כאמת מוחלטת ללא הסתייגות, במכתב אחר מעיר על הסתירה מיניה וביה בקבלת שיטת היחסות כאמת מוחלטת.