יעקב יוסף משה סלונים
הרב יעקב יוסף משה סלונים (תר"מ-י"ב תשרי תרח"צ) היה הרב האשכנזי האחרון של היישוב היהודי בחברון, חסיד חב"ד מצאצאי אדמו"ר הזקן.
תולדות חב"ד
נולד בחברון בשנת תר"מ לאביו הרב שניאור זלמן סלונים ולאמו מושקא מרים.
כנער, נשלח ללמוד בירושלים שם גם הוסמך לרבנות.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חיה צביה, בת ר' יעקב שלמה הירש ושרה אסתר שרה'זון. חמותו מרת שרה אסתר, הייתה אחותו של ר' אליעזר דן רלב"ג, ראש ישיבת עץ חיים בירושלים.
עם הקמתה של ישיבת תורת אמת בחברון בגלגולה הראשון בשנת תרע"ב בהוראת אדמו"ר הרש"ב, התמנה לשמש כמזכיר הישיבה, וסייע רבות להתפתחותה והתבססותה, ואף מסר בה שיעורים.
במשך השנים תפס את מקום אבותיו כאחד ממנהיגי העדה האשכנזית-חב"דית בחברון, עסק בשמירת נכסי הקהילה ורכישת בתים נוספים עבורה, וכן היה שותף להקמת בית הרפואה היהודי בעיר.
אחרי מלחמת העולם הראשונה כאשר הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב חזר מחוץ לארץ והתיישב בירושלים, מונה לשמש תחתיו כרב הקהילה האשכנזית, ופעל לשיקומה של הקהילה לאחר שרבים מבני הקהילה גורשו מהארץ בשל היותם נתינים זרים. בין פעולותיו היתה החזרת בית רומנו לבעלות הקהילה.
שיתף פעולה וביקש סיוע מארגוני הציונות עבור הרחבת היישוב היהודי בחברון, וכן פעל שישיבת סלבודקה שעלתה מחו"ל תקבע את מושבה בחברון, משימה שהוכתרה בהצלחה בסיוע בנו ר' אליעזר דן סלונים והישיבה החליפה את שמה ל'ישיבת חברון כנסת ישראל'.
לאחר פרעות תר"פ, שימש כאיש מודיעין וסייע לאנשי 'ההגנה' לגייס משתפי פעולה מקרב ערביי העיר.
בפרעות תרפ"ט, ניצל מהטבח יחד עם בני ביתו ויהודים נוספים שחסו בבית, בזכות בעל הבית הערבי בביתו התגורר שהגן עליו בגופו[1]
לאחר הפרעות, חרבה הקהילה חרף נסיונותיו לשקם אותה, והדבר הוסיף שבר על שברו מהירצחם של בני משפחתו הקרובים במהלך הפרעות, והוא לא התאושש מהצער עד לפטירתו בגיל 57 בי"ב תשרי תרצ"ח.
משפחתו
- בנו ר' אליעזר דן סלונים - מראשי היישוב היהודי בחברון (חתנו של הרב אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של זכרון יעקב)
- בתו רבקה, רעיית חבר הכנסת ר' יוסף בורג (הוריו של אברום בורג, מראשי מפלגת העבודה, וסבים של פרופסור מנחם בן ששון נגיד ורקטור האוניברסיטה העברית בירושלים)
- בתו מרת מרים, רעיית ר' ישראל ליפסקר - מזכיר ארגון השוחטים בתל אביב
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ לפי גרסאות אחרות היה הרב סלונים בשבת בה אירע הטבח בירושלים ובשל כך ניצל.