ברוך ממז'יבוז'

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוהל הבעש"ט שבו גם הציון של ר' ברוך

רבי ברוך ממז'יבוז' נולד בשנת תקי"ז במז'יבוז' (אוקראינה) לאביו רבי יחיאל אשכנזי ולאמו אדל בת הבעל שם טוב. ר' ברוך נפטר בי"ח בכסלו תקע"ב.

כאשר שאלו הוריו את הבעש"ט איזה מסכת להתחיל ללמדו, השיב: 'בבא קמא' - והוסיף כי אלו הראשי תיבות: ברוך בן אדל קדוש מבטן אמו.

בהיותו ילד הסתלק סבו - הבעש"ט. זמן קצר הסתופף בחצר המגיד ממזריטש ועבר לאוסטראה [אוסטרוג].

בחודש חשוון בשנת תק"מ התיישב בטולצ'ין (אוקראינה) ולדרישת חסידים החל לנהוג כאדמו"ר.

בשנת תק"ס העתיק את חצרו למזיבוז

ר' ברוך היה קשור לשיטת סבו הבעש"ט הקדוש, ועד מהרה אלפים מקרוב ומרחוק התדפקו על דלתות ביתו.

דרך עבודתו

הנהגתו הייתה בקפדנות, ותמיד היה מקלל - למראית עין.

הוא היה מבזה תמיד את שמו של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אך כאשר נפגש עמו היה נכנע אליו והיה מכבדו מאוד. לאחר פטירתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב קרע את בגדיו, והסביר שבחייו היה מבזהו מפני שמלאכים ושרפים התקנאו בעבודתו, וקטרגו שצריכים ליטלו מהעולם, לכן ביזהו כדי לבטל את הקטרוג[1].

צדיקי הדורות הפליגו בדרגתו הרמה שבעבודתו הנסתרת של רוגז, ואף מסופר כי אליהו הנביא התגלה אליו פעם בשעת רוגזו. כאשר נפטר הייתה אצבעו הקדושה מונחת על ספר הזוהר הקדוש, במילים "אית רוגזא דאיתקרי ברוך".

בהתחלה היה מחברי אדמו"ר הזקן, והתבטא על התניא כי הוא "ספר השכל"[2] והיה בקשר מכתבים עם אדמו"ר הזקן[3]. בשומעו שהרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן), אומרת חסידות ברבים התנגד לכך בחריפות. התנגדותו לאדמו"ר הזקן התעצמה בעקבות חילוקי דעות בנוגע לתרומות לחסידים שעלו עם הרב מנחם מענדל מוויטבסק לארץ ישראל[4].

לאחר המחלוקת, נתפייס עם אדמו"ר הזקן ואף נפגש עמו, אך לאחר זמן מה חודשה המחלוקת[5].

לאחר שעבר למז'יבוז' נהג את נשיאותו ברמה, הנהגתו הקדושה והנסתרה הייתה באופן של הרווחה ובדיחות הדעת והבדחן הירשל מאוסטרופולי חי זמן מה בחצרו.

מקובל, כי היה שרוי בצער ואבל גדול על החורבן, שכן לאחר הפעולת הרבות שפעל להחשת הגאולה - נתגלה לו סבו, הבעל שם טוב, ואמר לו כי יחדול מנסינותיו להחשת הגאולה[6], משום שלא הגיע הזמן לכך, דבר שגרם לו צער רב, וגם הוביל למחלתו[7].

כאשר חלה סירב לשאול בעצת רופאים ולהשתמש בתרופות ונפטר בשנת תקע"ב.

ספריו

  • בוצינא דנהורא: מדבריו ותורותיו שכונסו אחר הסתלקותו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כתבי ר"י שו"ב
  2. בית רבי פרק כ"א הארה ד'.
  3. וראה אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פ"ט (בהוצאת תש"ם: אגרת נ"א
  4. ראו בספר מסע ברדיטשוב
  5. בית רבי פרק כ"א, שם כתב כי מקובל בין החסידים שהמחלוקת הזו גרמה לשרפת רוב הסימנים בשו"ע אדמו"ר הזקן, ולפטירת הרבנית רייזל, ביתו של הרב ברוך.
  6. כנראה ע"פ מה שכתוב במסכת כתובות דף קי"א עמוד א' - "שלא לדחוק את הקץ". וראה המכתב של של אדמו"ר הרש"ב בספר "אור לישרים" שלומדים להלכה שישנו איסור לדחוק את הקץ
  7. גזע קודש לרמ"י גוטמאן עמוד 26