י"ב בקר

י"ב בקר היו חלק מה"ים" שעשה שלמה המלך בבית המקדש, היה זה אגן מים עשוי נחושת שעמד על גבי שנים עשר שוורים עשויות מנחשת. ככתוב בספר מלכים פרק ז: "וַיַּעַשׂ אֶת-הַיָּם, מוּצָק: . . עֹמֵד עַל-שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר, שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה, וְהַיָּם עֲלֵיהֶם, מִלְמָעְלָה; וְכָל-אֲחֹרֵיהֶם, בָּיְתָה".

בתורת הקבלה

בתורת הקבלה הוא כינוי למלאכים של עולם הבריאה, ולשנים עשר השבטים.

בעולם הבריאה נמצאים ארבעה מלאכים גדולים: מיכאל (חסד), גבריאל (גבורה), רפאל (תפארת) ואוריאל (מלכות). לכל אחד ממלאכים אלו ישנו מחנה של מלאכים, למדים זאת מהפסוק המדבר על הנהר היוצא מעדן: "ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים", ואלו הם ד' מחנות המלאכים של עולם הבריאה שבו נמצא הגן עדן.

ובאופן פרטי כל מחנה מתחלק לשלושה חלקים (כנגד שלושת הקווים: חסד, גבורה ותפארת), וכך יוצאים שניים עשר קבוצות, שהם הבקר המחזיק את הים.

כמו כן שנים עשר השבטים שגם כן מתחלקים לארבעה דגלים שכל אחד כולל שלוש מכונים י"ב בקר.

י"ב גבולי אלכסון שהם ההתכללות של זעיר אנפין של עולם האצילות נמשכים גם למלכות דאצילות וגם לעולמות בי"ע, שם הם מקור לבחינת י"ב בקר שהים עליהם מלמעלה. והים הוא בחינת מלכות דאצילות, והם בחינת גבולות לים זה.

ה"ים" שאותו מחזיקים הבקר הוא האדם העליון, כך שהם משמשים כמרכבתא תתאה וככיסא הכבוד לעולם האצילות.