עבודה
המונח "עבודה" מפנה לכאן. לערך העוסק בעבודתו של יהודי לזכך את גופו וחלקו בעולם ולהתקרב לקב"ה, ראו עבודת השם.
עבודה הוא עיסוק קבוע המפרנס את האדם. על פי הדרכת חז"ל על האדם לעבוד ולא לשבת בטל, והרבי מדריך כי עדיף שהעבודה תהיה בכרם חב"ד ועל כל פנים בענינים הקשורים עם חינוך ויראת שמים, אך הדגיש שאין לאדם לעזוב את מקום עבודתו בו הוא עוסק בהשגחה פרטית, וכן שלא לעזוב משרה קבועה בלי סיבה מספקת.
הוראות הרבי
ההתעסקות בפרנסה צריכה להיות שלא מתוך דאגה[1].
אין מניעה שאדם שומר מצוות יעסוק בעבודה בסביבה שאין בה אווירה דתית, ואדרבה, דווקא כאשר אדם שומר מצוות תופס משרה מקצועית בכירה ומעביר את המסר האמוני - יש בכוחות להחדיר זאת בחוגים רחבים יותר[2].
על האדם להתמקצע ולהשתדל לקבל את הדיפלומה, דבר המסייע בין השאר להגברת המשמעת העצמית והבטחון העצמי[2].
יש להיזהר שהעבודה במקום מסויים לא תתפרש כ'הכשר' על המקום כולו[3].
עבודה בחינוך ובכרם חב"ד
הרבי קבע כי במיוחד בדורנו יש דין קדימה לעבודה בתחום החינוך[4], ובמיוחד בנוגע לנשים שבשל היותן בעלות רגש, ההשפעה שלהן על ילדים עמוקה ומשמעותית[5].
התעסקות במוסד חב"ד הינה צינור לפרנסה גשמית[1].
משרה חדשה והסבה מקצועית
- אדם שאין לו עדיין משרה, דין קדימה לקבל הצעת העבודה המוקדמת יותר - ובלבד שהתנאים שלה מתאימים, ואין להמתין אולי ימצא עבודה אחרת טובה יותר[6].
- אדם שלא מרוצה ממקום עבודתו, הרבי הציע כי יתבונן: א) בכך שכל פרנסה קשורה בקושי וטרחה. ב) שיתבונן בכך שהפרנסה מאפשרת לו לפרנס את משפחתו, לקיים מצוות ולתת צדקה[7].
- כאשר מציעים לאדם משרה, מומלץ לברר מהי הסיבה שבגינה משרה זו התפנתה, מהו הקושי שהוביל את האדם שעבד בה קודם לסיים את עבודתו, ולוודא שאכן מדובר במשרה יציבה[2].
- אין זה נכון לעזוב בבת אחת עבודה מסודרת ומבוססת בשביל להשקיע בפתיחת עסק עצמאי, אך ניתן להפחית את העומס בעבודה הקבועה ולבנות תכנית מדורגת להתפתחות העסק העצמאי, ורק לאחר שהוא יתבסס כראוי יש מקום לחשוב על מעבר להתפרנס מעבודה זו בלבד[8].
- כדאי להשתדל להימנע מקבלת משרה שיש בה חשש השגת גבול[9].
נשים
בקושי התירו שתתעסק בעסק בחוץ – כשזהו בחינוך בני ישראל, כיון שלנשים יש רגש אמהי מיוחד לילדים, ובמילא השפעתם גדולה ועמוקה יותר,
או – בכדי לפטור הבעל (העוסק בהתמדה בלימוד התורה מדאגות פרנסה המוכרחת או – כשהתעסקות הבעל בפרנסת בני ביתו, למרות השתדלותו בזה כמו שנאמר: שארה כסותה לא יגרע, אינה מספיקה וזקוק לעזר אשתו בפרנסת הבית.
גם נשים, על אף שהן עסוקות בעבודות הבית, עליהן להשתדל שתהיה להן עבודה מחוץ לבית לפחות מספר שעות מסויים ביום[10].
חינוך
המתעסקים בחינוך - עליהם להיות בקירוב גם עם הורי הילדים, שזה מוסיף בהשפעתם על התלמידים, גם בשיחת חולין (באם אינה שיחה אסורה) אפשר להטות השיחה לענין שתהיה תועלת בו, אלא שצריך לעשות זאת בלי בליטות, וכמו בכל עניני האדם[11].
עובד במוסד חינוך צריך להתגורר בסמיכות למוסד, על יסוד ההלכה שצריך להקפיד על 'משא ומתן' באמונה[12].
לאשה הסובלת מחוסר מצב רוח המליץ הרבי למצוא לעצמה משרה, על כל פנים חלקית, ושיהיה בה סיפוק נפשי[12].
גמלאות
| ערך מורחב – גמלאות |
הרבי דיבר בהרחבה על כך שיש להימנע מיציאה לפנסיה ככל האפשר, וכל עוד האדם יכול להמשיך לעבוד ולהביא תועלת צריך הוא להמשיך ולעבוד, כאשר לדבר יש גם השפעה גשמית על בריאותו של האדם, והדבר חשוב שבעתיים דווקא בגיל מבוגר.
הרבי אף עיגן את הדברים במקורות מחז"ל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מותר להצטער לצורך פרנסה?, שבועון התקשרות משפטים תשפ"א עמוד 13
קישורים חיצוניים
- עצה מהרבי: לשדרג מיקום העסק כשהדבר כרוך בעלויות נוספות?
- התלונן על מצב רוח שפוף בגלל משכורת קטנה. מה כתב לו הרבי?
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מכתב הרבי מתאריך ה' טבת תשי"ט.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 על פי מכתב הרבי שהתפרסם בשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 11.
- ↑ אגרות קוש חלק י"א עמוד כו, סא, ק. חלק י"ח עמוד י.
- ↑ תצלום המענה, מופיע בראש ערך זה.
- ↑ ראו לקמן בפיסקה נשים.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשי"ב-תשי"ט מענה ה.
- ↑ לא נהנים במקום העבודה? זה מה שהשיב הרבי ל-2 שטענו כך .
- ↑ ממכתב ז' ניסן תשי"ח: "לדעתי אין הזמן מתאים לשינוי כזה, ובפרט שבטח העבודה בחברת חשמל קשורה בזכויות מיוחדות כמו פנסיה, בטחון וכיוצא בזה, אלא שצריך היה למצוא דרך איך להקל העבודה ובטח קל זה יותר בנוגע לעבודת המשק אם על ידי עוזר וסיוע או על ידי תכנית לזמן ארוך יותר".
- ↑ ליקוט מענות קודש תשי"ב-תשי"ט מענה א.
- ↑ ניצוצי רבי התקשרות 1371. מענה הרבי במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1846 עמוד 6: "הקדוש ברוך הוא נתן לה שליחות להחזיק היהדות בסביבתה . . להקל על כל הנ"ל כדאי שיהיה לה משרה חלקית (בחינוך וכיוצא בזה)".
- ↑ שבועון כפר חב"ד 1874, מבית המלכות - כתבי יד קודש, עמוד 16.
- ↑ 12.0 12.1 מענה כ"ק אד"ש שנדפס בכפר חב"ד 1873 עמוד 16.