ישמחו במלכותך (ניגון)

ישמחו במלכותך הוא ניגון שבתי חב"די. הניגון נרשם מפיו של הבעל מנגן ר' זלמן לוין.

אודות הניגון

בשונה מימות החול, בהם מוסיפים בתפילת עמידה 13 ברכות אמצעיות, בשבת מוסיפים רק ברכה אחת, המשלימה ל-7 ברכות בתפילת עמידה ועוסקת בקדושת היום.

אף שהפתיחה בכל ברכה שונה, הקטע הפותח במילים 'ישמחו במלכותך' חותם את הברכה בשווה בתפילות ערבית, שחרית ומוסף (אך לא בתפילת מנחה של שבת)^[1].

נוסח זה מופיע לראשונה בסידור רב עמרם גאון, והתוכן שלו עוסק בשמחה והעונג ביום השבת, שהוא היום החביב ביותר מכל הימים.

מילות הניגון

יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג^[2]
עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי
כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבָךְ^[3]
וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ
חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ^[4]
זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית^[5]

ביצועים לניגון

הניגון מבוסס על ניגון חב"ד המופיע כניגון ס"ח בספר הניגונים, ניגון לר' יהודה מלופיץ, אלא שיחד עם המילים הוא מושר במקצב מהיר יותר^[6].

הניגון בוצע גם על ידי הזמר החב"די ר' נמואל הרוש בדיסק 'התגלות'^[7].

קישורים חיצוניים

לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין
חסידים מנגנים / נפשנו / ישמחו במלכותך
"ישמחו במלכותך" – שמחה פרידמן ומשפחתו • האזינו
לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
הניגון בביצועו של ר' נמואל הרוש להאזנה (מידע · עזרה)

הערות שוליים

↑ במנהג אשכנז אומרים קטע זה רק בתפילת מוסף.
↑ על פי הפסוק בישעיהו נח, יג (אותו נוהגים לומר גם בקידוש של יום השבת: "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג".
↑ על פי הפסוק בירמיהו לא, יג: "וְעַמִּי אֶת טוּבִי יִשְׂבָּעוּ".
↑ מפרשי התפילה עמדו על כך שלא מצאנו בתורת שבכתב שהקב"ה קרא לשבת חמדת ימים. ורובם פירשו על דרך פירוש האבודרהם: "חמדת ימים אותו קראת שנאמר ויכל אלהים ביום השביעי ומתרגמינן בירושלמי וחמיד ה' ודומה לו (תה' פד, ג) נכספה וגם כלתה. וכן ותכל נפש דוד (עי' ש"א ג, לט ותרגום). פי' אחר והשביעי רצית בו וקדשתו מפני שהוא יום חמדת ימים אותו קראת זמנת וקדשת. ודומה לו (ישעיה מח, יב) וישראל מקוראי, וכן (שמות לה, ל) ראו קרא ה' בשם בצלאל. כך נראה לי מפני שלא מצינו בתורה מפורש שהשם קראו חמדת ימים". וראה לדוגמא פירושו של רבי יצחק קארו (דודו ואומנו של רבי יוסף קארו): "יש מפרשים, כי 'ויכל' הכוונה בו 'חמדה', כמו 'נכספה וגם כלתה נפשי' [תהלים פד ג], ואמר שמלאכתו שעשה בששה ימים חשק בה ביום השביעי וכן תרגם ירושלמי 'ויכל אלהים וחמיד' , ומזה אמר 'חמדת ימים אותו קראת' [בתפלת מוסף בשבת], ואנה נמצא בכל התורה שנקרא השבת חמדה?, אלא כאן, והכוונה שאחר שעשה המלאכה רצה בקיומה, והוציאו בלשון ויכל שהוא חמדה, לפי שהחומד הדבר אינו חפץ בביטולו אבל מבקש קיומו".
↑ שביתת ישראל ביום השביעי, הינה זכר לשביתה שהקב"ה שבת ביום זה בסיום מעשה בראשית, כלשון הפסוק בספר שמות כ, י: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.
↑ בהקלטה של ניגון זה בהיכל הנגינה מוסיף ר' דוד הורביץ שאופן נגינה זו 'הורס את הניגון'.
↑ ראיון של נמואל הרוש על התקליט ועל הניגון המופיע בתוכו

[1] במנהג אשכנז אומרים קטע זה רק בתפילת מוסף.

[2] על פי הפסוק בישעיהו נח, יג (אותו נוהגים לומר גם בקידוש של יום השבת: "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג".

[3] על פי הפסוק בירמיהו לא, יג: "וְעַמִּי אֶת טוּבִי יִשְׂבָּעוּ".

[4] מפרשי התפילה עמדו על כך שלא מצאנו בתורת שבכתב שהקב"ה קרא לשבת חמדת ימים. ורובם פירשו על דרך פירוש האבודרהם: "חמדת ימים אותו קראת שנאמר ויכל אלהים ביום השביעי ומתרגמינן בירושלמי וחמיד ה' ודומה לו (תה' פד, ג) נכספה וגם כלתה. וכן ותכל נפש דוד (עי' ש"א ג, לט ותרגום). פי' אחר והשביעי רצית בו וקדשתו מפני שהוא יום חמדת ימים אותו קראת זמנת וקדשת. ודומה לו (ישעיה מח, יב) וישראל מקוראי, וכן (שמות לה, ל) ראו קרא ה' בשם בצלאל. כך נראה לי מפני שלא מצינו בתורה מפורש שהשם קראו חמדת ימים". וראה לדוגמא פירושו של רבי יצחק קארו (דודו ואומנו של רבי יוסף קארו): "יש מפרשים, כי 'ויכל' הכוונה בו 'חמדה', כמו 'נכספה וגם כלתה נפשי' [תהלים פד ג], ואמר שמלאכתו שעשה בששה ימים חשק בה ביום השביעי וכן תרגם ירושלמי 'ויכל אלהים וחמיד' , ומזה אמר 'חמדת ימים אותו קראת' [בתפלת מוסף בשבת], ואנה נמצא בכל התורה שנקרא השבת חמדה?, אלא כאן, והכוונה שאחר שעשה המלאכה רצה בקיומה, והוציאו בלשון ויכל שהוא חמדה, לפי שהחומד הדבר אינו חפץ בביטולו אבל מבקש קיומו".

[5] שביתת ישראל ביום השביעי, הינה זכר לשביתה שהקב"ה שבת ביום זה בסיום מעשה בראשית, כלשון הפסוק בספר שמות כ, י: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.

[6] בהקלטה של ניגון זה בהיכל הנגינה מוסיף ר' דוד הורביץ שאופן נגינה זו 'הורס את הניגון'.

[7] ראיון של נמואל הרוש על התקליט ועל הניגון המופיע בתוכו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]