התרת נדרים
התרת נדרים — בערב ראש־השנה, ובעשרה[1].
ובסידור אדמו״ר הזקן: בערב ראש־השנה קודם חצות. וטוב שיהא עדה שלמה.
[בפתיחה לנוסח התרת נדרים]: ״מבואר בגמרא וכו׳״ [שאין שייך שאלה היתר והפרה, רק לנדרים ושבועות שאדם נודר או נשבע במה שנוגע לעצמו בלבד.. אבל במה שנודר או נשבע לחבירו.. יהיה מאיזה עם ודת שיהיה, אין מועיל שום היתר..] — כל פיסקא זו קרוב לוודאי שאינה מרבינו הזקן. ובכמה סידורי חב״ד היא בנוסח שונה לגמרי[2].
אין אומרים ״סדר נזיפה״[3].
בטלית ותפילין
הרבי מה"מ היה עורך את התרת־הנדרים, אחר תפילת שחרית, בפני מנין מזקני החסידים ונכבדיהם, כשהוא מעוטר בטלית ותפילין דרש״י.
הערות שוליים
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)