אבן (ספירת החכמה)

אבן הוא כינוי לספירת החכמה, שהיא רמוזה באות יו"ד של שם הוי'.

האבן היא בחינת דומם, והמייחד אותו משאר סוגי הנבראים -כמו צומח חי ומדבר- הוא היותו עצם קיים בעל צורה והגדרה עצמית, אבל בלי תוספת תכונות וצורה שמחוץ לעצם קיומו הגשמי, וביחוד האבן הגולמית בטרם נקבע בה צורה כל-שהיא של כלי מסוים וכדומה.

אינו דומה הצמח או החי, שמלבד עצם הקיומיות שבמציאותו הגשמית, יש בו גם תכונת הגדילה או הרגש, מה שאין כן האבן היא מציאות דוממת ואין בה תכונות נוספות על עצם מציאותה.

ולכן האבן משמשת משל על ספירת החכמה הרמוזה באות 'י' של שם הוי', כמו שהיו"ד היא נקודה בלי התפשטות, היינו בלא ציור - אורך ורוחב, כי עיקרה של האות יו"ד היא נקודה בלבד (ה"קוצים" כלפי מעלה ומטה, הם תוספות), ו'נקודה' - אין לה צורה מוגדרת, ודוקא משום כך היא בסיס לכל הצורות האפשריות - השונות אלו מאלו בתכלית, שכולן נמשכות ובנויות עליה.

כך החכמה היא רק מקור לבינה, שהיא השכלה מוגדרת ו"מצוירת" באורך ורוחב, היינו, מוגדרת בפרטיה השונים. אבל החכמה עצמה מופשטת מכל ציור והגדרה, ולכן נמשלת כאבן דומם.

בעבודת ה' ענינה של ה'חכמה' - ביטול של קבלת עול שלמעלה מטעם ודעת, שהוא ביטול עצמי, והנכונות להשלים תפקידו ככל שיושת עליו, מבלי לבקש הסבר או טעם למצוה.