עץ הדעת טוב ורע

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־11:17, 25 ביולי 2021 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונח "עץ הדעת" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עץ הדעת (פירושונים).

עץ הדעת טוב ורע הינו מינוח כללי הבא לבטא את הערבוב הקיים בעולם שלנו בין טוב ורע, ובין הצדדים השלילים ולצדדים החיוביים שבאדם. על פי ההסבר של תורת החסידות, מאז חטא עץ הדעת ועד לגאולה, לא ניתן להפריד לחלוטין את הטוב מהרע, וממילא כל מציאות בעולם הגשמי תהיה מורכבת מטוב ורע.

מקור הביטוי

בשעת בריאת העולם, הטוב והרע היו מופרדים זה מזה, והאדם שנברא על ידי הקדוש ברוך הוא היה תכלית השלימות ולא היה שייך בו שום מושג של רוע, והוא בכלל לא יכל להבחין בו, כמו ילד תמים שגם אם הוא רואה דבר שלילי הוא לא יודע להבחין ברוע שקיים באותו מעשה, היות ובעולמו הפנימי והתמים אין כלל מושג של רוע.

ברגע שהאדם התפתה על ידי הנחש הקדמוני לאכול מעץ הדעת, התווספה בו שלימות נוספת שהוא ידע פתאום להבחין בין טוב לרע, אך יחד עם השלימות שנוספה בו הוא גרם לערבוב הראשון בין הטוב לבין הרע, וממעשה זה השתלשל ערבוב בכל העולמות ובכל הנבראים בין טוב לרע, כשעל האדם מוטל לברר את הטוב מהרע, ולהפריד אותם האחד מהשני[1].

בתורת החסידות

בתורת החסידות עץ הדעת הינו המקור לקליפת נוגה, שכוללת את כל הדברים שאינם אסורים על פי תורה, ועל ידי שימוש נכון בהם אפשר להעלות את ניצוצות הקדושה שבהם ולהופכם לקדושה[2].

מצב זה של ערבוב מוחלט בין טוב לרע בכל הנבראים של העולם הגשמי, באופן כזה שאין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב[3], יימשך עד לגאולה העתידה, שאז יתקיים הייעוד של "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח"[4], והקב"ה יימחה לחלוטין את הרוע והמוות מהעולם[5].

הבירור של חטא עץ הדעת, הוא דווקא בכח הדעת של הנפש הבהמית, שצריך לפעול עליה שתוכל להבחין בין טוב לרע ולהפריד ביניהם, ולקחת רק את הטוב שבכל דבר, אבל בכח הדעת של נפש האלוקית לא שייך כלל ערבוב של טוב ורע, והיא כלולה מטוב בלבד[6].

בספירות האלוקיות, בחינת 'עץ הדעת טוב ורע' היא ספירת המלכות שבעולם האצילות, שכוללת בתוכה תערובת של 'טוב' ו'רע', היות שכאשר היא מתאחדת עם הספירות שלמעלה ממנה היא טוב מוחלט, ואילו כאשר היא יורדת לעולם הגשמי היא יכולה להמשיך חיות גם לנבראים שעוברים על רצונו של הקב"ה[7].

נגלה וחסידות

החסידות משתמשת במושג זה גם כמטפאורה המבטאת את ההבדל המהותי שישנו בין תורת הנגלה לפנימיות התורה, בתורת הנגלה 'מעורב' כביכול הטוב והרע, והגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים