דובער שיינין
הרב דובער שינין' (תקס"ד – א' טבת תרמ"ד) היה מחשובי חסידי חב"ד במוהילוב ובירושלים.
תולדות חייו
הרב דובער שיינין נולד בשנת תקס"ד לאביו ר' שילם, שהיה מנציגי ועד החסידים[1] ומגדולי וחשובי חסידי חב"ד.
כיהן כשוחט בעיר מוהילוב[2], בסוף ימיו עלה לירושלים, שם היה נוהג לחזור מידי שבת מאמר חסידות מרבותינו נשיאינו[2]. נפטר ביום א' טבת תרמ"ד בגיל שמונים.
במאמר שנכתב עליו בעיתון חבצלת לאחר פטירתו הוא מתואר כ:"אחד מיקירי ירושלים במלוא מובן המילה, טוב ומיטיב לרבים, צנא מלא ספרא, הוגה בתורה יומם ולילה, עובד ה' באורח נעלה מאוד, ורבים הלכו לאורו" [3].
כאשר עלה נכדו ר' מנחם מנדל שיינין בשנת תר"צ לירושלים, כיבדו רבי יוסף חיים זוננפלד באומרו לו כי יש לו את זכויות סבו בירושלים.[4]
הערות שוליים
- ↑ כך הוא מוזכר במכתב משנת תקפ"ב שנשלח לשלטון הרוסי כבקשה של חסידי חב"ד להקים בית כנסת לעדת חב"ד במוהילוב עיר מגוריו נספח 8, אגרות קודש מאדמו"ר האמצעי.
- ↑ 2.0 2.1 מתוך ההקדמה להסכמה לספר משכנות לאביר יעקב.
- ↑ עיתון החבצלת יום ו' טבת תרמ"ד עמוד 7 תחת הכותרת: ירושלים.
- ↑ כך שמעו בניו של רמ"מ שיינין מהרב מנחם פרוש שהיה נוכח בשעת מעשה.