דבר מלכות בלק
| " | ככל שהולכים ומתקרבים יותר לגאולה האמיתית והשלימה, פוחת והולך הרגש החורבן והגלות שבימים אלה, ומוסיף והולך הרגש ההכנה לגאולה, ה"טוב" שבי"ז תמוז ובג' השבועות... וענין זה מודגש במיוחד בהחידוש שבדורנו זה . . דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, לכן גם בבוא הזמן שאירע החורבן והגלות מודגש בעיקר לא תיקון הענין הבלתי רצוי שבזה, אלא ה"טוב" שבדבר, שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה". | " |
דבר מלכות בלק הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש י"ז תמוז תשנ"א.
השיחה עוסקת במעלתו של תענית שבעה עשר בתמוז בדורנו שבו מודגש יותר ויותר העניין החיובי שבצום.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
יומן מהתוועדות
להתוועדות נכנס הרבי ב 1:25, את השירה בהתוועדות עודד הרבי בחוזקה בצורה בלתי רגילה, לאחר שיחה ב' החל החל לעודד את שירת "שישו ושמחו בשמחת הגאולה" עשרים וארבע פעמים, לאחר שיחה ג' עודד הרבי את שירת "כי אלוקים יושיע ציון" ולאחר מכן הוא החל למחוא כפיים במהירות עצומה. לאחר ההתוועדות יצא הרבי כשהוא מעודד את ניגון הקפות של אביו רבי לוי יצחק שניאורסון ב 3:10[1].
תוכן השיחה
| ערך מורחב – תענית שבעה עשר בתמוז • לימוד הלכות בית הבחירה בבין המצרים |
הרבי הסביר בשיחה את מעלתו של תענית שבעה עשר בתמוז שעל אף שבחיצוניות הוא נראה דבר בלתי רצוי, בפנימיות העניינים הוא דבר טוב[2], ובמיוחד במצב שבו הצום נדחה בשל כך שהוא שחל בשבת, שאז יש מעין הדחייה של הצום שתהיה לעתיד לבוא בימות המשיח. הרבי קישר זאת לפרשת בלק שנאמרה בסמוך לי"ז בתמוז שבו מובא כיצד קללותיו של בלק נהפכו לטוב - ברכות ונבואות על ימות המשיח. הרבי הסביר גם את מעלת שבת פרשת בלק, שתמיד חלה לפני בין המצרים וזאת משום שהיא לפני ולמעלה מהגלות.
הרבי דיבר בהמשך השיחה אודות המעלה של דורנו שאנחנו נמצאים בסוף הגלות ומודגש יותר ויותר הטוב שבי"ז תמוז, כפי שנכתב בגמרא שבמצב שיש שלום, "רצו ישראל אין מתענין"[3].
הרבי הוסיף אודות הצורך בלימוד הלכות בית הבחירה בבין המצרים והתבוננות הענייני גאולה ומשיח במיוחד בדורנו בו אנו נמצאים בסמיכות לגאולה, שעי"ז באה הגאולה.
