יוסי ממילחייא
רבי יוסי ממילחייא אמורא, בן הדור השני, כונה בשם 'ממילחייא', על שם מקום מגוריו 'ממלח'.
אמרותיו
""רבי יוסי ממלחיא ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמרו מצינו תינוקות בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור והוה דוד מצלי עליהון""[1]
פטירתו
כשנפטר רבי יוסי, הלכו רבי יוחנן וריש לקיש ללוותו, והצטרף עמהם רבי יצחק פסאקא.
והיה שם זקן אחד שרצה לפתוח בהספד על רבי יוסי ולא הניחו לו,
רבי יצחק פסאקא וריש לקיש התנגדו, ולבסוף אמר רבי יוחנן שיעלה ויפתח בדברים.
לאחר שסיים הזקן אמר רבי יצחק פסאקא, יהא ברוך פיו של אדם זה, אמר לו רבי יוחנן אילו לא הנחתם לו מהיכן היינו שומעים מרגלית זו[2]
מקום מנוחתו סמוך לתל קדש.