צבי הירש הלפרין
הרב צבי הירש הלפרין (תרל"ב - תרע"ו) היה מקורב לחסידות חב"ד, וממקימי בית היתומות הכללי, מנהל כולל "חיבת ירושלים", מנהל מושב זקנים וזקנות ואף בעת מלחמת עולם הראשונה ממייסדי הועד היהודי בירושלים.
תולדות חיים
נולד בשנת תרל"ב לאביו רבי חנניה יוסף הלפרין ולאימו שרה מלכה בעיר פודהייץ שבגליציה, כשהיה בגיל שנתיים עלתה משפחתו לירושלים.
כבר בצעירותו התפרסם כגאון עולם, סבו היה קם באשמורות הבוקר כל יום ללמוד איתו, מהסיבה שבלעדיו הוא לא יכול ללמוד, בגיל 12 כבר החל לכתוב שטרי כתובה ונישואין.
לאחר הבר מצווה שלו החל ללמוד לבדו עם חבריו רבי שמעון בידרמן, רבי שאול יצחק פריינד ורבי ישראל זאב מינצברג.
כשהגיע לפרקו התחתן עם מרת פעשה הדסה הלפרין[1] ביתו של הרב זאב דוב סלונים מצאצאי אדמו"ר הזקן, מסופר שכאשר הגיע להתארח בביתו של רבה של חברון הוא הציע לו את מיטתו מהסיבה:"הלוא בחור שזה להשתדך עם זרעו של
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין כ"ק אדמו"ר זצ"ל זכות היא לי לשרת אותו."
לאחר חתונתו החל להתקרב לחב"ד, לנהוג במנהגי חב"ד, להתפלל נוסח האריז"ל, ללמוד ליקוטי תורה והיה גם מיודד עם ראשי הקהילה החב"דית בארץ הקודש.
על אף היותו גאון ועילוי בתורה עסק דווקא בצורכי ציבור והיה ממקימי בית היתומות הכללי, מנהל כולל "חיבת ירושלים", מנהל מושב זקנים וזקנות ואף בעת מלחמת עולם הראשונה ממייסדי הועד היהודי בירושלים.
נפטר בכ"ח חשוון תרע"ו ממחלה קשה, ונקבר בחלקת חב"ד בהר הזיתים.
מצאצאיו יצאו חסידי חב"ד רבים.
משפחתו
- בנו הרב חנניה יוסף הלפרין, אביו של שמואל אלעזר הלפרין
- בתו חנה רעכיל אשת שמעון בן-ציון אייזנבך
לקריאה נוספת
ספר הצאצאים, עמ' 205