דוד דוב הולנדר
הרב דוד דב (בער) הולנדר (הולנדער) (תרע"ג - כ"ד טבת תשס"ט) היה רב בברונקס ואח"כ עבר לברייטן בריטש ניו יורק, היה כותב טור קבוע באלגמיינר ז'ורנאל. נודע כלוחם ברפורמים ובקונסרבטיבים, והנהיג את קהילתו ביד רמה. הוא הגן על הצעירים מפני התבוללות ופעל רבות למען יהדות ברית המועצות בתקופה הקומוניסטית.
תולדות חיים
יליד האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת תרע"ג, הרב הולנדר היגר עם משפחתו לניו יורק כשהיה בן תשע. בבחורות הוא למד בבית הספר למשפטים של ברוקלין וגם למד אצל הרב יוסף סולובייצ'יק בישיבה יוניברסיטי. זמן קצר לאחר תחילת הלימודים, הבין שהוא יכול לפעול יותר מאשר רב מאשר פקיד במשפטים.
הרב הולנדר הצעיר לקח את ההגה של מרכז "מונט עדן סנטער" (מרכז הר עדן) בברונקס. והתנגלה כנואם מחונן, הוא מצא את הדוכן להיות הפורום המושלם שממנו לנהל את המאבק נגד ההתבוללות בכלל ובמיווחד נגד התנועות המתחגשות של הרפורמים והקוסרבטיבים. נאומו של שבת, שנשא בתשוקה לוהטת, שיקף את מחויבותו הבלתי מתפשרת ליהדות התורה המסורתית.
מלחמתו על דרך התורה והמצוות ללא הפשרות של אמרנזציא לאורך הקריירה הארוכה שלו, נעשה הרב הולנדר יישאר דמות שנויה במחלוקת - עמדה של קורבן אישי גדול. וכפי שציין הרב הרב פייבל רימלר, רב המרכז היהודי בניו ברייטון, "זה יכאיב לו כשאחרים ירחיקו את עצמם ממנו בגלל האידיאולוגיה שלו. בסופו של דבר, הוא תמיד נשאר נאמן לאמונתו ".
מאבקו, ציין הרב הולנדר, היה מאבק אידיאולוגי נגד הטעיה, לא נגד אנשים. "הוא לא ראה שום שיעורים בתוך היהדות", סיפרה גברת פיי הולנדר לפני זמן קצר ללוויטש. "לבעלי הייתה רק תורה אחת, ולכל יהודי היה מקום".
דבריו של הרב הולנדר ואישיותו פנו לקהילת הרבנים הרחבה. בתשי"ד נבחר לנשיא אגודת הרבנים של אמריקה - אחד הארגונים הגדולים בעולם של רבנים אורתודוכסים. התפקיד, שנמשך שנתיים, הפך לקרש קפיצה לעבודה החלוצית שלו למען יהדות ברית המועצות. לשם כך הוא הוביל משלחת של רבנים למוסקבה בקיץ 1956. באותה תקופה הסתתרו היהודים בברית המועצות בצל הקרמלין ומורשת מדיניותו האנטישמית של סטאלין. זה היה עדות לעקשנותו של הרב הולנדר, כי משלחת רבנית הורשתה לבקר.
לפני שיצא למוסקבה נפגש הרב הולנדר עם הרבי (ראה להלן באריכות), שהוביל את אחד הארגונים היהודיים המחתרתיים היחידים בארץ. הרבי שימש מקור מידע ומוטיבציה לרבי הולנדר. ברוסיה נפגש הרב הולנדר עם ראש ממשלת חרושצ'וב ועם כמה מנהיגים יהודים בולטים. הוא גם הדפיס 5,000 ספרי תפילה ליהדות רוסיה. עם חזרתו לאמריקה, המשיך להתמסר ליהדות רוסיה, ומילא גם מנהיגים אחרים לפעולה.
היחסים בין הרבי לבין הרב הולנדר פרחו בשנים הבאות, כאשר הרב הולנדר הצטרף אחר כך לנציגי חב"ד כדי לשפר את קהילת ברוקלין. בשנות הממס' החלה הקהילה היהודית בברונקס להידלדל ולפנות את מקומה לדמוגרפיה משתנה. הרב הולנדר, אז בן 70, הזכיר את רעיון הפרישה לרבי מליובאוויטש. הרבי הזכיר את הרב הולנדר, בצירוף הקבלה למנהיגותו של תנועת חב"ד והחלטתו לפתוח 71 מוסדות חדשים ביום הולדתו ה -70. "אני מבוגר ממך ואני לוקח על עצמי עוד נטל", אמר הרבי. "באיזו זכות אתה פורש? הרבנות היא לכל החיים!"
הרב הולנדר היה הרב של הברית העברית בברייטון ביץ'. בהתייחסו לאוכלוסיית המהגרים הרוסית של ברייטון ביץ ', הוא שיתף פעולה עם ידידי פליטי מזרח אירופה (הידועה בראשי תיבות F.R.E.E.) כדי ליזום מספר פרויקטים חינוכיים וחברתיים. הרב חסרי הילדים התעניין במיוחד בחגיגות משפחתיות, ועשה מאמץ מיוחד לברית מילה ובר מצווה. גם בשנותיו המאוחרות עשה הרב הולנדר את המסע בן שש הבתי כנסת באופן קבוע. כאשר טיפס אל המקדש בקומה השנייה הפך קשה מדי עבורו, הקהילה העביר שירותים לקומה הראשית, כך הרב האהוב שלהם יכול להוביל.
הרב דוד אוקונוב, מנהל שותף של F.R.E.E. נזכרת בפרק מסוים במעבר הרב הולנדר מברונקס. עם פירוק בית הכנסת "הר עדן", העביר הרב הולנדר את השלטים המנציחים את חברי ההרוגים לקהילתו החדשה. "אלה לא רק לוחות", הוא אמר, "הם neshamos. אלה אנשים שצריכים לזכור!"
עם הרבי
הרב הולנדר שמר על קשר הדוק עם הרבי וחב"ד. במסגרת תפקידו זכה להיכנס ליחידויות רבות אצל הרבי והשתתף באין ספור התוועדויות. במהלך עבודתו זכה לקבל מהרבי הדרכות רבות והוראות בנושאי עסקנות ציבורית.
בשליחות למען של"ה
בשנת תש"כ התקיימה בוושינגטון ועידת יובל הזהב מטעם הבית הלבן, של ועידה ארצית המתכנסת אחת לעשור בנושא ילדים ונוער – בין הימים כ"ח באדר – ה' בניסן.
על-פי הוראת הרבי השתתפה בה משלחת רשמית מטעם חב"ד-ליובאוויטש, שבהשתדלותה (למרות התנגדות קשה של ארגונים יהודים אחרים) אימצה הוועידה החלטה לטובת השעה ללימוד הדת.
עם חברי המשלחת נמנו: הרב דוד דוב שי' הולנדר. הרב ד"ר ניסן מינדל, הרב יעקב יהודה העכט והרב זלמן שי' פוזנר.
ברוב של 206 קולות בעד נגד 147 מתנגדים קיבלה הוועידה את ההחלטה הבאה:
"שילדים ונוער יקבלו יותר הזדמנויות לחינוך דתי מיוחד בהרבה מפעילויות ימות השבוע, כולל שעת חופש או שעת פטור מבתי-הספר העממיים עבור תכניות תחת פיקוח גופי הדת המקומיים".
מכתב ברכה על היבחרותו
במכתב מתאריך י"ז שבט, ה'תשכ"ג[1] מברך הרבי על בחירותו כרב בית כנסת. בנועם קבלתי מכתבם מבשר טוב אשר ביום א' הבע"ל כ"ג שבט תתקיים חגיגה פומבית בקשר עם מסירת כתב רבנות עד מאה ועשרים שנה לכבוד רבם ומנהיגם הרוחני המפורסם והמצויין הרב דוד דוב הולנדר.
קורת רוח מיוחדת גרמה לי הבשורה הנ"ל, שמחד - ראוי הוא הרב הולנדר לכל הכבוד והיקר הזה, ומאידך - שהצליחו השי"ת לכהן פאר בבית כנסת נכבד ולנהל על מימי התורה והמצוה קהילה חשובה ובעלת קומה, אשר מנהלי' וחברי' יודעים להעריך כדבעי את רבם ומנהלם הרוחני ומכירים בהצלחתם שזכו לרב ומנהיג כמוהו.
יהדות רוסיא
כבר בשנת תשט"ז נסע לראשונה במסגרת משלחת רבנים לבקר את יהודי רוסיה. היה זה לאחר מות סטאלין ועליית חרושצ'וב לשלטון. השלטון הרוסי שרצה להתקרב מעט אל המערב, הרשה את ביקור המשלחת. כבר אז, בטרם יצא לדרך המסוכנת, התייעץ הרב הולנדר עם הרבי, שהורה לו להיזהר מאד בדבריו בפני יהודי רוסיה. הרבי הסביר לו, שאם לו הדברים לא יזיקו, בהיותו אזרח אמריקאי, אבל היהודים השומעים יכולים להינזק מדיבורים לא אחראיים. כמו כן הורה לו הרבי, שאם חסידים ירצו להיפגש עמו, יש לערוך את הפגישות בזהירות רבה.
מאז אותה נסיעה, נסע הרב הולנדר לבקר את יהודי רוסיה עוד שבע פעמים, פעמים לבדו ופעמים במסגרת משלחת רבנים.
ספר התורה
בשנות הל"מדים[2], משלחת רבנים מארצות הברית קיבלה אישור להיכנס לבקר בקיהלות יהודיות ברוסיא, הרב הולנדר נכנס ליחידות אצל הרבי כדי לקבל הדרכה. היחידות התקיימה במשך שעה ארוכה, ואיש לא יודע מה דובר בה, אלו הדרכות קיבל הרב הולנדר, ומה הוטל עליו לפעול בנסיעה זו, כמובן מתוך חשאיות יתרה.
המשלחת אכן יצאה לדרכה, וביקרה במספר קהילות יהודיות. הרבנים עצמם ידעו כי עינם הפקוחה של אנשי הק.ג.ב. לא יורדת מהם אף לא לרגע, והם התנהגו בהתאם. ועם זאת, הרב הולנדר הצליח בדרכים מתוחכמות ליצור קשרים ולהעביר מסרים למי שהיה צריך.
כשחזר שוב נכנס הרב הולנדר ליחידות בקודש פנימה כדי לדווח לרבי את מה שראה ושמע. כמו כן מסר דרישות שלום מאת יהודי רוסיה שביקשו זאת.
בית היתר אמר לרבי שמכיון שהקהילות ברוסיה מתרסקות, מהראוי להוציא משם את מאות ספרי התורה שמנוחים שמה.
הרבי שקע בהרהורים מספר דקות, ולאחריהם אמר "אם אתה שואל אותי", אמר הרבי לאיטו, בנימה נחושה, "הרי שאני אומר לך בדיוק הפוך! לא רק שלא צריך להוציא את ספרי התורה מרוסיה, אלא אם הייתי יכול, הייתי אומר לסופרי הסת"ם להכין עוד ספרי תורה בשביל יהודי רוסיה. יבוא יום ובו יהודי רוסיה יזדקקו ליותר ויותר ספרי תורה מכפי שיש כיום".
הרב הולנדער הסתכל על הדברים בתמיהה, אך כעשרים וחמש שנים חלפו מאז. מדינות חבר העמים עברו טלטלה הגונה, מסך הברזל נפל, והחופש שב לשרור בקרב אזרחי רוסיה, ובכללם יהודי רוסיה שקיבלו אישור לשקם מחדש את חיי היהדות בכל הערים, הגדולות והקטנות. שלוחי הרבי החלו להגיע בזה אחר זה לעריה המרכזיות של חבר–העמים והחלו להחיות מחדש את היהדות בקרב מאות אלפי היהודים שכמהו וצמאו לזיק יהודי גלוי.
רק אז, כשהיהדות החלה פורחת מחדש, פתח הרב דוד הולנדר את סגור לבו, וסיפר לראשונה על אותה יחידות מיוחדת לה זכה, ואת דברי הנבואה השמימיים שאמר לו הרבי באותה שעה. "כשאני רואה עכשיו את התממשות נבואתו של הרבי, אני מבין שגם הפעם הרבי לא טעה, ורוח ה' דיברה מגרונו", הוסיף נפעם. "כל מה שהרבי אמר לי, התקיים במדויק, ואף מילה לא נפלה ארצה".
לא לפררוש מהרבנות
בערב יום כיפור שנת ? הגיע לרבי וביקש רשות לפרוש מהרבנות והרבי שלל זאת, ואמר לו אני יותר מבוגר ממך ולא פורש.
בהזדמנות אחרת בכוס של ברכה הרבי אמר לו, "זכור, רבנות זה לכל החיים".
לכתוב על קראון הייטס רק חיובי
בט"ו אלול תנש"א, עבר הרב הולנדר בחלוקת דולרים, במהלך השיחה ביקש הרב הולנדר ברכה מהרבי על דרשה שברצונו למסור. הרבי השיב (תוכן): איני מבין למה הינך זקוק להסכמות. והרב הולנדר השיב: להסכמה של הרבי יש פעולה גם בשמיים. הרבי השיב לו: כשיש כאבים הולכים לד"ר, וכשרוצים הסכמה על נאום הולכים למומחה לדרשות, ואני לא מומחה לדרשות.
הרב הולנדר השיב בחיוך: אני קורא את מאמריו של הרבי והלוואי וכל היהודים יוכלו לדרוש כך.
לאחר מכן שאל הרב הולנדר: האם ניתן לפרסם בעיתון בקשה מכל מנהלי הארגונים היהודיים לבוא לבקר בשכונת קראון הייטס על מנת להזים את השמועות שהתרוצצו ברחוב?
הרבי השיב לו: ניתן לפרסם, אך לא לכתוב על דרך השלילה אלא רק על דרך החיוב.
פעם יצא מהתוועדות כאשר רב רפורמי הגיע, לאחר מכן כתב לרבי היתכן שנותנים לרב רפורמי לשבת, ענה לו הרבי, מבית כנסת של חמי לא מגרשים יהודים[דרוש מקור]
פטירתו
לרב הונדר ורעייתו לא היו ילדים[3]. נפטר בכ"ד טבת תש"ע, בגיל 96, והי' פעיל עד לימיו האחרונים ממש. בהלוויתו השתתפו כ 1000 איש, הלוויתו יצא מבית הכנסת בו כיהן כרב היברו אליינס, בבריישן בריטש, ונקבר בירושלים, כשרעייתו נפטרה מספר שנים לאחר מכן, נקברה גם היא לידו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ב אגרת ח'תקצג
- ↑ ראה כאן באריכות
- ↑ פעם אמר לרבי על כך והרבי אמר לו תעשה כמוני אל תחשוב על זה. כן סיפר.