עבודת השם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציור ר' זלמן קליינמן

עבודת השם היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "ועבדתם את ה' אלקיכם". ענינה הוא שיעבוד האדם את הקב"ה, כעבד שעובד את רבו. ציווי זה יש בו ייחוד, והוא מצוות התפילה, כמאמר חז"ל: "ולעבדו - זו תפילה".

בשם עבודה נתכנתה עבודת הקרבנות בזמן שבית המקדש היה קיים, עד שנאמר כי עבודה היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים. בזמן שאין בית המקדש קיים, העבודה היא בתפילה. אולם מלבד עניינים פרטיים אלו של עבודה, עבודה היא ציווי כללי בכל מצוות התורה, שיקיים אותם בבחינת עבודת עבד לרבו.

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", לברר את המידות ו"לאהפכא מחשוכא לנהורא" - לתקנם ולמתקם.

ענינה

עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה.

כלל גדול בעבודת ה' הוא שהעבודה שבאה בגלל ההבנה ש"קרבת אלקים לי טוב" אינה נקראת בשם עבודת עבד, כי עיקר העבודה היא לקבל עליו עול מלכות שמים שהיא למעלה מטעם ודעת המושג, וכמו שנאמר "שום תשים עליך מלך" וכמאמר רז"ל: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"[1] , שיהיה לו ביטול רצון כאילו אין לו רצון אחר כלל מלבד קיום מצוות הקב"ה. ובקבלה נקראת עבודה זו: "אתכפיא סטרא אחרא ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין".

בשם עבודה נתכנתה עבודת הקרבנות, שנקראת בשם עבודה והוא אחד מן העמודים שעליהם העולם עומד.

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", לברר את המידות ולאהפכא מחשוכא לנהורא. שאין נקרא בלשון עבודה אלא כשמתקן איזה דבר, וענין התיקון היינו להוציא הפסולת ולברר הטוב עד שיהיה הדבר נקי מכל סיג וברור בתכלית.

עבודת ה' היא מתחלקת לשני עניינים עיקריים: סור מרע ועשה טוב. וענין סור מרע הוא בכללות שס"ה מצוות לא תעשה, וענין עשה טוב הוא רמ"ח מצוות עשה.

עבודה והשכלה

בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:

  • עבודה - כינוי לעבודת התפילה וההתבוננות בתפילה באחדות ה' ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקעים בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים עובדים.
  • השכלה - לימוד והעמקה בתורת החסידות והחקירה האלוקית בתוך מאמרי ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות בתורת הנסתר המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים משכילים.

הדרך האמתית והנכונה היא העבודה, ועל אף שהיא מתממשת רק על ידי הקדמה של השכלה, הרי השכלה לבדה ולכשעצמה אינה מטרה, וכפי שהתבטא על כך הצמח צדק:

מי שעוסק בהשכלה של חסידות בלבד ואינו עוסק בעבודת התפילה לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות - הינו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפות

מובא על ידי הרבי הריי"צ בספר השיחות ה'ש"ת עמוד 165

השכלה בפני עצמה פועלת עניינים לא טובים, וכפי שהתבטא על כך הרבי הרש"ב:

'משכיל' הולך על הראש, 'עובד' על הרגליים

משיחתו בשנת תרס"ב. מובא על ידי הרבי הריי"צ, לקוטי דיבורים חלק ג' עמודים 607-608

כשכוונתו היא שה'משכיל' מגיע מנקודת הנחה כזו שכל מטרת החסידות היא ההשכלה שבה - ובמיוחד כשהוא מחדש בה משהוא, ומתוך כך הוא מסיק סברות לא נכונות בחסידות, ומגיע לידי גאווה. כיוון שכך הוא מכונה "הולך על הראש" - כי "הליכתו" - עבודתו והתקדמותו בעבודת השם היא רק סביב ההשכלה - הראש. הרבי הריי"צ אף התבטא כי: "העוסק בהשכלה ללא עבודה - הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות!"[דרוש מקור].

לעומתו ה'עובד', מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו גאווה אלא אף מכניסה בו ענווה ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"[2]. עם זאת, העבודה אינה פועלת שפלות, שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא מתייגע על מנת לשפר אותו.

ראו גם

הערות שוליים