חב"דפדיה:פארבריינגען

תיבת ארכיון תמוז תשס"ח - סיוון ה'פרצת תמוז ה'פרצת - עד ער"ה תהא שנת גאולת עולם שנת תשע"ג שנת הקהל - ופרצ"ת - תשע"ו

בית משיח - זמן אחים

ר' שרגא חתום על שורת יוזמות מהפכניות בתחום המדיה: חב"דפדיה - האנציקולפדיה החב"דית ברשת...

— בית משיח, מוסף "זמן אחים"

--פתקא טבא, אני אוהב כל יהודי - יחי המלך המשיח כ' בתשרי ה'תשע"ז 20:36, 22 באוקטובר 2016 (UTC)

דברי צדיקים חיים וקיימים לעד - עזרה באיתור מקור

ראיתי את דברי הרב גורנר בהתועדות י' סיוון התש"ע פה

בהמשך דבריו מביא הרב גרונר כי הרבי הסביר למישהו כי חיים הכוונה גדלים-עניין חי אשמח לקבל מראה מקום לדברי הרב גרונר היכן מופיעים דברי הרבי

וכך כותב הרב הרב גרונר

דברי הצדיק חיים וקיימים לעד / התוועדות "אם יושב צדיק שיכול לעלות למעלה ולראות את כל ספרי השידוכין, ואומר לנו שהוא בדק ואין שום התנגדות בשמים - מי אנחנו שנוכל למנוע ולהתנגד?!”... - כשהרבי אומר למשפחה שהוא עולה למעלה ובדק את ספרי השידוכין, זו יציאה מכל גדר רגיל שלו; הרבי מגלה מעט מהכוחות שלו וזאת בכדי לעשות טובה למשפחה העיקר שלא תהיה בה מחלוקת... ● מתוך התוועדות של הרב יהודה לייב גרונר, מזכירו של הרבי מלך המשיח

י סיון התש"ע (23.05.2010)

לחיים! לחיים ולברכה!

כנהוג בעת מלווה מלכה, מספרים סיפור חסידי.

מה פירוש “דברי צדיקים חיים וקיימים לעד”. הרבי הסביר למישהו: מילא ‘קיימים’ אנחנו מבינים, אך לא מובן מה פירוש ‘חיים’, עניין אותו כתב הרבי לפני מאתיים שנה איך אפשר לומר על זה ‘חיים’? ומסביר הרבי, מה הסימן של חי? כשהוא גדל זה סימן של ‘חיים’. אם הציפורניים או השערות גדלות, או כאשר כל התאים בגוף מתחדשים מחדש, זה הפירוש של ‘חיים’. כשלומדים עניין בתורה ומוצאים שם דבר חדש ומבינים איך הוא מתאים למצב ולמקום העכשווי, זה פירוש המושג ‘חיים’. העניין נעשה חי.. אשמח אם אפשר להפנות אותי לדברי הרבי היכן כתובים. תודה מראש ישראל תאומים 176.12.239.255 19:55, 25 בדצמבר 2016 (UTC)

שיחה יומית

י"ב טבת תשע"ז

ביאור דיוק לשון חז"ל [בנוגע ליעקב אבינו] "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": "זרעו" הוא גם מלשון "זריעה", שענינה – "אדם זורע קב כדי להכניס כמה כורין". והיינו, שהאופן שהעמיד יעקב תלמידים וכו' הוא – שמכל א' מהם יצמחו מאות ואלפים שילכו בדרכיו ויהיו "בחיים". ועד"ז היתה כוונת התמסרות כ"ק מו"ח אדמו"ר לחינוך כאו"א שכל א' מהם ייצא אח"כ ויכניס "כמה כורין". דיוק נוסף בתיבת "זרעו" – שע"י הזריעה נעשה לא רק ריבוי בכמות אלא גם ריבוי באיכות, שנעשית צמיחה של פירות חשובים יותר. וזהו המענה לטוענים שלאחרי שעוברת עוד שנה ועוד שנה, הרי מטבע הדברים שהענינים הולכים ונחלשים – אדרבה, הרי בענין ה"זריעה" הנה ככל שהפירות חשובים יותר צריכים להמתין זמן ארוך יותר לצמיחתם. ומצד התתכללות של כל בנ"י יחד, הנה גם במי ששייך ל"תבואה" מיוחדת, חסד או גבורה וכד', יכולה להיות צמיחה של מינים חשובים יותר. וכפי שתבע כ"ק מו"ח אדמו"ר שאצל כאו"א יהיו כל עניני העבודה. וע"י ש"זרעו בחיים" הנה "אף הוא בחיים"!

י"ג טבת תשע"ז

מבואר בארוכה בקונטרס התפלה ובכ"מ שעבודת האדם צ"ל לאחרי הקדמת ההתבוננות וכו'. ובעצם – ה"ז דין מפורש בשו"ע: "קודם התפלה יחשוב מרוממות הא-ל ית' ושפלות האדם". ולמרות כ"ז – לא שמים לב לזה כראוי. והרי ענין ה"ההתבוננות" צ"ל באופן ש"רישומה ניכר" על התפלה – שירגיש בתפלתו כ"עבדא קמי מרי'". ומסתבר שכן צ"ל בכל ג' התפלות של היום. דהנה אע"פ שבנוגע להתפלות מנחה וערבית אפשר להתווכח ולומר שההתבוננות שקודם תפלת שחרית יש לה "פעולה נמשכת" על שאר התפלות, אמנם באמת לא מסתבר לומר כן, היות וענין ההתבוננות קודם התפלה אינה רק הכנה לתפלה, אלא זהו תוכן התפלה עצמה. אבל עכ"פ בנוגע לתפלת שחרית דרושה ענין ההתבוננות [בתור "לימוד זכות" י"ל, שאלו המתפללים בציבור יוצאים י"ח בזה ע"י שא' מהציבור עוסק בהתבוננות וכו'.]

י"ד טבת תשע"ז

איתא במדרש עה"פ ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם – "...את סבור קודם לבריתו של עולם ואינו אלא קודם לאדם הראשון. אדם נברא בששי, ג"ע בשלישי. הה"ד 'ואלקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ', ראו פעלא טבא שהתקין הקב"ה שכרי עד שלא עמדתי לפעול". ולכאו' צ"ע מהו החידוש וה"טוב" בזה שה' ה"יודע עתידות" מכין את השכר לפני עשיית הפעולה?! ויובן עפ"י מ"ש הצ"צ עה"פ "מראש מקדם נסוכה", ש"ראש", אף שהוא חלק הנעלה ביותר אבל הוא חלק מהדבר, משא"כ "מקדם" הוא למעלה מהדבר לגמרי, כמו "כתר" שהוא למעלה (אפי') מהראש ונבדל ממנו. ובעניננו: כאשר השכר מגיע מבחי' "ראש", הרי אף שזה נעלה ביותר וב"תוספת המרובה על העיקר" וכו' – אבל זה עדיין בערך, משא"כ מבחי' "מקדם". וזהו החידוש שאת השכר הכין ה' כבר ביום הג', לפני ולמעלה מבריאת האדם ועבודתו, בחי' "מקדם", שכר שלא לפי ערך.

אוי, מה היה לנו

עמונה נפלה "בזכות" בג"ץ אוהבי הערבים--חבר - שיחה - בואו נתוועד! משיח בא בתאריך: ו' בשבט ה'תשע"ז

יש להיזהר בלשונך כאשר הינך מדבר על יהודי אחר, הרבי אומר בפארברענגען של יו"ד שבט תשמ"א בנוגע לג'ימי קרטר (יוזם הסכם קמפ דייוויד האומלל) אשר יש להכיר לו טובה בגלל שהשתדל בהשכנת שלום, אף שבפועל עשה זה באופן הכי בלתי רצוי... שף ויתיב • קאנפרענץ רום 21:04, 2 בפברואר 2017 (UTC)

אך פה לצערנו, לא היו כאלה מטרות...--חבר - שיחה - בואו נתוועד! משיח בא בתאריך: ו' בשבט ה'תשע"ז

כנ"ל, תיזהר כאשר אתה מדבר על יהודי. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 21:18, 2 בפברואר 2017 (UTC)

מצטרף לדעתו של שף ויתיב--גאונות בקיאה בכל מכמניה של חב"דפדיה - שיחה 16:12, 23 בפברואר 2017 (UTC)

לא הבנתי על מה יצא הקצף ובמה יש להזהר? אכן עמונה נפלה, אכן זו זכות במרכאות של בג"ץ ואכן הם אוהבי ערבים (אלא אם כן הם עושים הרבה אתכפיא...). חבר ציין את העובדות, הוא לא הביע דעתו אם זה דבר חיובי או לא... --יוסי ג - שיחה 20:53, 23 בפברואר 2017 (UTC)

ספר התמונות

באגרות קודש חלק ג מופיעים שני מכתבים מדובר אודות "ספר התמונות" שהרבי הרי"צ הורה להוציא עם תמונות כל החסידים ובני משפחתם. הרבי במכתב השני עונה לטענות שונות נגד הענין. מישהו יודע במה מדובר? האם הענין יצא לפועל ונדפס? --יוסי ג - שיחה 14:45, 15 במרץ 2017 (UTC)

צריך לראות את המכתב מבפנים. ייתכן שמדובר על תמונות מרוסיה שביקש שישלחו החסידים דשם. 63.143.198.205 14:56, 15 במרץ 2017 (UTC)

זה ספר שנועד עבור הרבי הריי"צ, ולא להפצה 217.132.186.95

ציטוט מהמכתב השני שם: "ואם הי׳ מכיר את הרב חדקוב לא הי׳ כלל ספק אצלו שאינו שייך לדברי שקר וגוזמא"... יעיד עליו יודע תעלומות --יוסי ג - שיחה 16:11, 15 במרץ 2017 (UTC)

נס מדהים באגרות!

חברים יקרים, אני עדיין בסערת רגשות וקשה לי להעלות על הכתב את רחשי ליבי. אתמול בלילה מתקשר אליי בחור י.ר. מישיבה חסידית מפורסמת, שהוא מהקבוצות שמגיעות אליי בקביעות לשבתות ושיעורים, ומספר אודות חברו ישראל כהן שכיום אברך שאף הוא היה בשבת אצלי והתוועדנו יחד ארוכות. אתמול הוא יצא לטייל עם מס' חברים מאותה ישיבה בנחל אוג והוא סטה מהדרך ונעלם וכולם היו במצב של התייבשות ותשישות, יחל"צ מגילות יחד עם צוותי חילוץ ומתנדבים נוספים חיפשו אותו וככל שנהי' מאוחר יותר נשקפה סכנה ממשית לחייו.

ואז מתקשר אליי חברו י.ר. ומבקש שאכתוב בקשה ועצה מהרבי שליט"א המלך המשיח עבור אותו אברך שהוא בסכנת חיים ממשית, התמהמתי קצת כי חשבתי שהמצב אבוד והשעה היתה קרוב ל 2 בלילה ופתאום קלטתי שזו שאלה של חיים ומוות ורק הרבי מה"מ יכול להציל את המצב.

מיד התיישבתי לכתוב את מכתב הבקשה לישועה וברכה, וקיבלתי ע"ע לתת צדקה לעניינים של הרבי מה"מ לישועתו, והתשו' שהתקבלה היא בכרך ד' עמ' רצב-רצג שאומר שבוודאי יהי' בריא והחששות לבריאותו הם גוזמא, ובוודאי הצדקה והתפילה עוזרים וישים בטחונות בה' וייטב המצב.

התקשרתי מיד לחבר להודיע שהוא חי ובריא, אבל הוא כבר ישן, ובבוקר הוא מתקשר אליי לבשר שבבוקר מצאו אותו תשוש אבל בריא ושלם.

יש רבי בישראל והוא למעלה מהגבלות טבע העולם! יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

הרב ישראל שלום שנייבלג, כפר חב"ד.

--חבר - שיחה - בואו נתוועד! היום, כ"ד בניסן ה'תשע"ז מגיע משיח.

הנס הוא באגרות או מהרבי? בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 17:30, 20 באפריל 2017 (UTC)

כל נס באגרות הוא מהרבי--חבר - שיחה - בואו נתוועד! היום, כ"ד בניסן ה'תשע"ז מגיע משיח.

שף ויתיב, הציניות שלך היא מהסבא או מעצמך ('איש מזריע . . אשה מזרעת'...)? להתראות - שיחה 18:19, 20 באפריל 2017 (UTC)

אני מוחה בשם כבודו של הסבא קדישא! כנראה הציניות מגיעה מהשורשים בהרצליה... רק שלא יחסמו אותי על חשיפת פרטי משתמש... --יוסי ג - שיחה 19:33, 20 באפריל 2017 (UTC)

גם אני מצטרף למחאה על הדימוי. סבי שיחי' הוא סרקסטי ואילו אני ציני, ההבדל בין הסרקזם האיכפתי שלו והציניות הקרה (על גבול עמלק) שלי הוא כרחוק מזרח ממערב. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 19:42, 20 באפריל 2017 (UTC)

שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה! מזל טוב! 10 שנים!

אני פותח את ההתוועדות המרכזית לרגל 10 שנים לחב"דפדיה!--חבר - שיחה - בואו נתוועד! היום, כ"ג בסיוון ה'תשע"ז מגיע משיח.

כתבה בחב"ד אף אם על עשור--חבר - שיחה - בואו נתוועד! היום, כ"ד בסיוון ה'תשע"ז יום ההולדת העשירי של חב"דפדיה מגיע משיח.

נתחיל להתוועד, אבל על מה?... רון - שיחה כ"ז בסיוון ה'תשע"ז --יחי המלך 13:24, 21 ביוני 2017 (UTC)

מי אמר?

"כי מי שאין בו מדה טובה הזאת לראות תמיד רק טוב וישר בישראל, ואין בו מדה הטובה הקדושה לספר תמיד בשבחי ישראל, ושישראל יהיו משובחין ומפוארין תמיד בעיניו. ואין בו המידה טובה הקדושה ללמד זכות וסנגוריא על ישראל עם קדושו, אזי ידע נאמנה שלא יזכה כל ימי חייו לכנוס בפתח שער עבודת הבורא."?

רמז: לא כ"כ קשה לנחש... שף ויתיב • קאנפרענץ רום 23:35, 12 ביולי 2017 (UTC)

קדושת לוי (כמדומני). חכם באשי - שיחה 20:17, 16 ביולי 2017 (UTC)

מעשה ששווה לשמוע

הנחה נראה לי שתהנה מהסיפור הזה. שמעתי אתמול בלילה מאת הרה"ח שלום דובער רייצעס אשר אביו (ר' יוסף בנציון הזקן) כשהיה ילד בסמרקנד למד בחדר אצל ר' אליהו חיים רויטבלאט. באותה תקופה היה רעב בסמרקנד וכו', כך שבפועל היה ר' אלי' חיים צריך להתעסק עם בנו שמערל שהיה נפוח כפן וכמעט ולא יצא לו ללמוד עם הילדים. קרה יום אחד שר' יאסל הלך ברחוב ופגש באיזה שהוא ליטאי מוכר בסמרקנד בשם ר' חיים, אמר לו הלה "אינגאלע, אני מעוניין לפתוח ישיבה לילדים כאן, אולי תרצה להצטרף?" הילד לא ידע מה לענות, והלך לשאול את מורו ר' אלי' חיים. ר' אלי' חיים אמר לו אשר הוא אינו יכול לענות לו מכיון שהוא נוגע בדבר בהיותו מקבל שכר לימוד עבורו, ועל כן ילך לשאול אצל ר' מיכאל. ביצאו מן הבית ראה את ר' מיכאל הולך, ושאל אותו, אמר לו ר' מיכאל "אם אתה רוצה לגדול אפיקורס, תלך לישיבה שלו". כשחזר ר' יאסל למורו ר' אלי' חיים וסיפר לו מה שאמר לו ר' מיכאל, אמר לו ר' אלי' חיים אני אסביר לך את כוונתו: הי' פעם עיירה שהיו שני מלמדים, אחד חסיד שהיה "בטלן", והשני מתנגד שהיה געראטענער. כמובן שכל החסידים שלחו את בניהם לחסיד. קרה פעם שהחסיד היה צריך לעזוב את העיירה למשך כמה חדשים, וכל החסידים העבירו את בניהם ללמוד אצל המתנגד. כשחזר החסיד, החזירו כל החסידים אליו את בניהם, אולם הגבירישע שביניהם החליטו ש"אם כבר אז כבר" והשאירו את בניהם אצל המתנגד. א' מאלו שהשאיר הילד אצל המתנגד היה ממשפחת מאנעסזאהן. קרה פעם שחסיד עובר ליד ילדים ושומע איך שמאנעסזאהן הילד אומר איזה ביטוי קשה על אדמו"ר מהר"ש. כמובן שדבר ראשון נתן לילד פראסק, ומיד הלך לומר לאבי הבן. האבא נחרד, מיד שם את בנו בתוך עגלה, ולקח אותו לליובאוויטש. בהגיעו לשם ביקש ברכה מאת הרבי מהר"ש שבנו לא יוציא את שנתו. הרבי מהר"ש שאלו מה קרה, והלה סיפר. שאל הרבי, ואיפה הבן שלך לומד... כמובן שהחסיד הסמיק ואמר את האמת. אמר הרבי, תחזירו לחדר החסידי והכל יבוא על מקומו בשלום. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים לחיים. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על פראסטע ולא על ריינע... עכ"פ, לחיים!!! שף ויתיב • קאנפרענץ רום 20:00, 22 באוגוסט 2017 (UTC)

תודה, ובעיקר על הטרחה ועל כחך הנפלא אשר למרות ריבוי הלחיים טרחת כתבת סדרת... לחיים❗ (דא"ג, איך אתה מסביר את הניגודים? מחד שלא יוצאי שנתו.. מאידך...).-- • על מצוות בטלות לעתיד לבוא כבר המלצת?? • הנחה •  לשיחה עימי  •  21:34, ל' באב, ה'תשע"ז (22 באוג' למניינם), ימות המשיח

עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!

אוי, רק שייפתח שוב...

<htmltag tagname="video" width="256" height="200" src="http://www.shturem.net/images/news/87674_news_06052016_575.mp4" type="{{{סוג}}}" controls />

עשרים וארבע שנים ויום עברו.

מאז י"ד חשוון תשנ"ד.

אז, בשעה 15:45 -

נסגר הוילון.

נסגר

ולא נפתח שוב ---

עד מתי???!!!

--קער אַ וועלט היינט! - שיחה 17:15, 4 בנובמבר 2017 (UTC)

לצעוק ולעשות ולצעוק עוד הפעם כי לא יכול להיות שנמשיך לעשות ועולם כמנהגו נוהג, ולעשות עוד יותר כי חייבים כבר תשובה ל'עד מתי' שיע • שיחה ט"ז בחשוון ה'תשע"ח 20:34, 5 בנובמבר 2017 (UTC)

אתה מחכה שהוילון יפתח שוב? אולי כדאי לצפות לכך שהרבי מלך המשיח שליט"א יתגלה, ואז לא נצטרך שום וילון? -- נכתב ע"י 63.143.192.176 ששכח לחתום את שמו.

לפרסם משיח. והגיע הזמן לפרסם פה. מי מצטרף?--Men770 - שיחה. כעת,ט"ז בחשוון ה'תשע"ח, 16:17 מגיע משיח! יחי המלך!

קער אַ וועלט היינט!, שיע.ק, קרייזי אבאוט משיח, רון, חבר, הנחה , להתראות, שלום שף ויתיב להתראות חיים נהר חסיד Chabadnik אני שוקל אם העלות את זה בראש כל הדפים. אפשר?--Men770 - שיחה. כעת,ט"ז בחשוון ה'תשע"ח, 16:33 מגיע משיח! יחי המלך!

כמובן--חבר - שיחה - התוועדות חירום!' היום, ט"ז בחשוון ה'תשע"ח מגיע משיח. 16:52, 5 בנובמבר 2017 (UTC)

מצטרף . ולמי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין שלא הבין: הוילון הוא משל להעלם והסתר בו אנו שרויים.--קער אַ וועלט היינט! - שיחה 17:35, 5 בנובמבר 2017 (UTC)

הודעה לכל משתתפי הדיון, חובה לקרוא את הערך הזה--חבר - שיחה - התוועדות חירום!' היום, ט"ז בחשוון ה'תשע"ח מגיע משיח. 18:36, 5 בנובמבר 2017 (UTC)

מצטרף ליוזמה. --שיע • שיחה ט"ז בחשוון ה'תשע"ח 20:34, 5 בנובמבר 2017 (UTC)

אני לא רואה טעם בכותרת בראש כל דף. לי זה רק מציק בעינים. במיוחד אם ניקח בחשבון שרוב קוראי חב"דפדיה אינם משתתפים בדפי התוועדות וכד', אלא רק קוראים בערכים.

ביחד עם זה כמובן שאני מצטרף לקריאה לעיל לקרוא את הערך הבאת המשיח, ועוד יותר מקווה להתעוררות לפעול במעשה להבאת המשיח - אם ע"י תרומה לחב"דפדיה ואם בפעולות אחרות. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 01:07, י"ז בחשוון ה'תשע"ח

שנת הצדי"ק - שלימות הנישואין

בדבר מלכות וישלח, שולי הגיליון להערה 111: "להעיר מהשייכות דשנת תרפ"ט ל"פרצת" - שהשלימות דהט' (שכל א' מהתשעה כלול מעשר) היא צ', די"ל שבזה מרומז שבשנת הצדי"ק נעשית שלימות הנישואין, שהו"ע הנישואין דכנס"י עם הקב"ה."

שנת הצדי"ק לתרפ"ט היא השנה, ולפלא ששימעלה עוד לא עלה על זה... --יוסי ג - שיחה 19:23, 3 בדצמבר 2017 (UTC)

הרמ"ק כבר פירסם זאת בכל העולמות, וכבר קדמתי לו בעריכת המדקדקים בכתבה של גנדל, אלא שמשום מה כשזה חזר אליו להגהה הוא השמיט זאת וזה לא נדפס בפועל בה'מדקדקים' דשבוע זה. ומדי דברי, הריני לברכך בברכת מזל"ט (איפה הברית ומתי?), וכן להוסיף שבמאמר הראשון שאמר אדמו"ר הריי"צ בקשר עם נשיא הדור השביעי נזכר הענין שמשה הוא השביעי (עיין דרושי חתונה תרפ"ט, המאמר הראשון - דשבת האופרוף)... 77.125.113.235 21:28, 3 בדצמבר 2017 (UTC)

אכן, היום אמרו לי שהעניין כבר פורסם לפני שעליתי עליו בעצמי (מה לעשות, רק בסוף שבוע אני מצליח לסיים את הדבר מלכות...). תודה על הברכות, את הקטע שמעליך כתבתי כשחזרתי מהברית... --יוסי ג - שיחה 18:36, 4 בדצמבר 2017 (UTC)

נו, ויקש"ב ה' וישמע? להתראות - שיחה 19:50, 4 בדצמבר 2017 (UTC)

מי שקורא את הדבר מלכות עם ההערות - פשוט לא יכול שלא לעשות בעצמו את החשבון. ויקש"ב - ויקרא שמו בישראל. להתראות - שיחה 19:50, 4 בדצמבר 2017 (UTC)

בסוף הערב מישהו אמר "ברוך השם, מענדי כבר לא ערל", וד"ל... יוסי ג - שיחה 16:14, 5 בדצמבר 2017 (UTC)

העילוי דיום כ"ז אדר

ויה"ר שקבלת החלטות טובות בכהנ"ל תביא תיכף את השכר האמיתי – גאולה האמיתית והשלימה, ביום הש"ק זה, כ"ז אדר ה'תש"נ.

הערה 110: להעיר מהעילוי דיום כ"ז – אותיות "זך", כולל גם זיכוך ובירור וצירוף, כמ"ש בנוגע לזמן הגאולה "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים" (דניאל י"ב, יו"ד). אשר, שלימות הזיכוך והצירוף הוא – עי"ז שמגלים כוונת הצמצום וההעלם דשם אלקים גופא.

ויומתק יותר – שיום כ"ז (זך) בא לאחרי יום כ"ו, בגימטריא הוי', היינו, שסדר העבודה הוא שתחילה נעשה גילוי שם הוי' (צמצום בשביל הגילוי), ולאח"ז מגלים כוונת הצמצום וההעלם דשם אלקים.

— ש"פ ויקהל פקודי ה'תש"נ, סעיף יג

יוסי ג - שיחה 07:06, 13 במרץ 2018 (UTC)