שווינציאן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־07:00, 21 בפברואר 2007 מאת Elchanan (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שווינציאן - עיר מחוזית בגלילות וילנה שבליטא, שמסביבה עשרות עיירות קטנות. העיר שווינציאן מוזכרת רבות בתולדות ימי החסידים שכתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע.

עיר זו הייתה עיר 'מתנגדית' מובהקת, תחת שרביט הנהגתו של כ"ק אדמו"ר הזקן ולאחר עבודה קשה ומאומצת, הצליחו חסידיו של אדמו"ר הזקן לחדור גם לעיר זו ולעשות בה נפשות רבות לתורת החסידות. פעילות זו הגיעה לשיאה, כאשר נסללה הדרך לביקורו של אדמו"ר הזקן בכבודו ובעצמו בעיר.

בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה היו בשווינציאן שני מניינים חסידיים, אחד ברחוב וילנה, והשני ברחוב פאשמנער. במניין ברחוב וילנה, התפללו החסידים העשירים.

החסידים של שווינציאן היו מאורגנים היטב, והיו ידידי נפש איש עם רעהו. מתחת למניין החסידי ברחוב וילנה נבנה בית מרחץ מודרני עם מקווה. בכל השנים היה לחסידים שוחט משלהם. השוחט האחרון היה ר' משה מענדל ברלין.

ר' אהרון צינמן, היה גבאי במניין החסידי, והיה גם נציג החסידי בוועד הקהילה. בזכותו לחסידים היתה השפעה גדולה בכל ענייני העיר. כי את מה שהוא אמר וועד הקהילה עשה.

בבית כנסת היה חדר, שם היו מתוועדים לאחר התפילה. ההתוועדויות החסידיות היו נמשכות שעות ארוכות.

"דער קליינער חסידישער מניין" - המניין החסידי הקטן שכן ברחוב פאשמנער. המבנה היה קטן, אבל היה לו חן מיוחד.

תקופה מסוימת כיהן הרב אהרן תומרקין, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, כרבה של הקהילה החב"דית בשווינציאן.

הכחדת הקהילה במלחמת העולם השניה

ביום ו' בתמוז נכנס הצבא הגרמני לשווינציאן. ביום כ' בתמוז תש"א, חטפו הנאצים בעזרת אנשי הארגון הליטאי כמאה יהודים מבתיהם, על פי רשימות מוכנות, בתואנה שהם נלקחים לעבודה. האמת המרה התבררה מאוחר יותר, לאחר שכולם הועלו על משאיות צבאיות ונלקחו ליער הסמוך לעיירה ניי-שווינציאן, שם נורו למוות. זמן קצר לאחר מכן, הוצאו להורג עוד כמאה יהודים.

ו' בתשרי, שבת תשובה - כך מצויין בזכרונות יוצאי שווינציאן, הוא היום בו הוצאו יהודי העיר מבתיהם ורוכזו בשדה רחב ידיים סמוך לעיר. היהודים הוחזקו בשדה פתוח, כשבערב רוכזו במקום אחד עם אלפי יהודים נוספים מכל יישובי הסביבה. אז ניתן האות והנאצים עם עוזריהם הליטאים הובילו את היהודים בשיירות ארוכות אל מחנה "פאליגאן" הסמוך לניי-שווינציאן. בו ביום, ט"ז בתשרי, ולמחרתו י"ז תשרי, התבצע הטבח הנורא. ביומיים אלו נהרגו שמונת אלפים יהודי מחוז שווינציאן שבליטא. כך הוכחדו שלוש-עשרה קהילות יהודיות ובתוכם חסידי חב"ד רבים.