משכלה

משכלה היא האשה שיולדת בנים וקוברת אותם.

בחסידות

הולדת ילדים בעבודת ה' עניינה הולדת המדות מהמוחין שהם מידת אהבה היא בחינת בן, והיראה היא בחינת בת. משכלה הוא האדם שאין בכחו ללדת מידות אהבה ויראה אמיתיים בליבו ומדותיו הם בגדר דמיונות שוא שחולפים ועוברים לאחר זמן.

וסיבת הדבר הוא לפי שאין כח עבודתו נובעת מכח המויד שבכח האין סוף אלא שמניעיו בעבודת האדם היא להיות עובד ה' ולכן אין בהם נצחיות, ומרומז בפסוק "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך" שסיבת המציאות של משכלה היא "בארצך" שכללות עבודת ה' היא חלק מרצונותיו האישיים של האדם.

ראו גם

• עקרה

לקריאה נוספת

• אדמו"ר האמצעי, - לא תהיה משכלה ועקרה תורת חיים ספר שמות חלק ב.
• הרבי, לא תהיה משכלה ועקרה תורת מנחם - תשי"ב.

  ערך זה הוא קצרמר בנושא חסידות. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.