שור
שור הוא בעל חיים טהור הנקרא "מלך הבהמות". השור משמש כדוגמא לבעל חיים תוקפני, ובמסכת בבא קמא השור הוא שם כללי לנגיחה בקרני השור הנעשית מחמת כעס וכוונה להזיק.
בחסידות
בחסידות השור משמש כדוגמא לנפש הבהמית שנמשכה מפני שור שבמרכבה. וכמאמר הבעל שם טוב: איזהו גבור הכובש את יצרו, כובש את יצרו אמרו ולא שוברו, כי שבירת היצר אין זה גבורה כלל, כי בשביל לשבור את היצר די ומספיק שכל הישר, דהשכל הישר מחייב שצריכים לשבור את היצה"ר, אבל ענין הכבוש הוא להשתמש בכחותיו ובמעלותיו, ד"רב תבואות בכח שור" דהיינו כאדם הלוקח שור ורותם אותו לצרכיו לחרישה וזריעה, ומתנהג בתוקף, וזהו איזהו גבור הכובש את הכחות של יצרו ומשתמש בו בקדושה[1].
סעודת שור הבר לעתיד לבא
לעתיד לבא הלויתן יעשה מלחמה עם שור הבר וישחטנו בסנפיריו. ביאור הענין הוא, כי הנה עבודת הצדיקים שבבחינה השנית נקראת שור הבר פני שור מהשמאל אלא שהוא בר וזך, כי הנה גם עבודתם במעשה גשמיות כמו ושמחת בחגך דיו"ט ואין שמחה אלא בבשר כו' אינו כפשוטו שיאכל בשר השור למלאות בטנו ח"ו וישיש בו, אלא בחינת העלאות כענין שלמי שמחה מבשר גשמי. שהיה בזמן בית המקדש שהיו ריח ניחוח ממש לה'. וזה נקרא "שור הבר", מלשון בר לבב פירוש בשר זך ובר, דהיינו שמחה לה' הנולד מזה ברשפי אש והתלהבות. אלא שאף על פי כן דרגה זו שבא מדבר גשמי ובעל גבול קטנה יותר לגבי הילוך הנפלא של הצדיקים הנקראת לויתן, שההילוך שלהם שבטיסה אחת בקרירות ובנחת מגיעים למעלה מעלה שהיא גדולה יותר לאין קץ.
ולכן הלויתן ישחוט את שור הבר. פי' שיעלה אותו ע"י הטיסה שלו וזהו בסנפיריו שבהם ועל ידם עיקר העליה שלו כו' שזהו למעלה מכחם עצמם של הצדיקים הנקראים שור הבר. אך באמת גם שור הבר יעלה את הלויתן כי בבחינה אחת עבודתם נעלית יותר אף שהיא בבחינת עבודה גשמית, הרי כן צריך להיות על פי התורה - "ושמחת בחגך" ואין שמחה אלא בבשר ויין, ומצד זה יעלה הוא אותו. וזה יראה הקב"ה לעתיד לבא לצדיקים כללות עבודתם בהאי עלמא ששניהם כאחד טובים[2].
עוד טעם שנקרא שור הבר, על דרך הכתוב ורב תבואות בכח שור, הנסוב על עבודתו של השור בחרישת השור, וכמאמר חז"ל "מימי לא קראתי לשורי שורי אלא לשורי שדי". והתורה נקראת ראשית תבואתה וכל זה נמשך בכח שור על כן נקראים צדיקים אלו על שם שור הבר.
טעם נוסף לשם "שור הבור" הוא על שם בחינת יוסף הצדיק והוא נק' שור כמ"ש בכור שורו הדר לו ועל דרך מאמר חז"ל עמוד אחד יש וצדיק שמו ועליו העולם עומד, כי הצדיקים האלו שעבודתם בגשמיות מעלים את העולם לשרשו. והנה הלויתן ישחוט את שור הבר בסנפיריו אף שכהיום שחיטה כזו פגומה גמורה היא מחמת ההפסק, אבל לעתיד צריך להיות כן דוקא. כי ענין השחיטה זו היא בחי' עליות שור הבר למעלה מעלה ע"י הלויתן המעלהו בסנפיריו. ולכן צריך להיות הפסק בינתיים שהרי אי אפשר להיות כל העליי' בבת אחת. כנודע שיש כמה היכלות היכל הזכות היכל הרצון כו' ואי אפשר להיות כל העליות בפעם אחת, אלא הפסק בין היכל להיכל ולכן יתיר הקב"ה פגימה זו.