ף
תבנית:אותיות האות ף היא אחת מאותיות לשון הקודש ומחמשת אותיות מנצפ"ך.
רמזה
אות זו מורה על הגבורות המתפשטות בפה וכמשמעותה הפשוטה, וכך האר"י מבאר [1]:
"הנה החוטם היא מ"ם סתומה דמנצפ"ך. כי אם תסיר הקו האמצעי המפסיק בין תרין נוקבי חוטמא ישאר נקב אחד כדמיון מ"ם סתומה מרובעת. והפה היא אות פ' דמנצפ"ך כי אות פ' במילואה נעשית פ"ה. והזרועות הם ן' פשוטה... כי הזרוע ארוך וסתום כעין ן' פשוטה. והידים הם אות ך' דמנצפ"ך כי ך' במלוא' היא כ"ף רומזת לשתי כפות הידים זולת האצבעות, והאצבעות הם אות ץ' פשוטה דמנצפ"ך, כי במילת אצבע יש אות צ', וגם ציור אות ה' ץ' דומה בראשה לחיתוך האצבעות הנפרדים ויוצאין מן הכף שהוא רגל הצ'.
הערות שוליים
- ↑ בשער מאמרי רשב"י - פירוש האדרא זוטא קדישא