ץ
האות ץ היא אחת מאותיות הא"ב ומחמשת אותיות מנצפ"ך שהם אותיות כפולות ויש בהם דין ורחמים.
רמזה
אות זו מורה על הגבורות המתפשטות באצבעות, וכך האר"י מבאר [1]: "הנה החוטם היא מ"ם סתומה דמנצפ"ך. כי אם תסיר הקו האמצעי המפסיק בין תרין נוקבי חוטמא ישאר נקב אחד כדמיון מ"ם סתומה מרובעת. והפה היא אות ף דמנצפ"ך כי אות פ' במילואה נעשית פ"ה. והזרועות הם ן פשוטה... כי הזרוע ארוך וסתום כעין ן' פשוטה. והידים הם אות ך דמנצפ"ך כי ך' במלוא' היא כ"ף רומזת לשתי כפות הידים זולת האצבעות, והאצבעות הם אות ץ פשוטה דמנצפ"ך, כי במילת אצבע יש אות צ', וגם ציור אות ה' ץ' דומה בראשה לחיתוך האצבעות הנפרדים ויוצאין מן הכף שהוא רגל הצ'.
הערות שוליים
- ↑ בשער מאמרי רשב"י - פירוש האדרא זוטא קדישא